עולם ואחריו אדם

למה ה' ברא את העולם ורק אח"כ ברא את האדם?

נמשול משל למה הדבר דומה, לאיש אחד שמזמין אורח לארוחת שבת.הוא קודם יסדר את השולחן ויכין אוכל לסעודה.ולבסוף, כשהכל מוכן האורח מגיע.אותו הדבר ה' עשה.

ה' קודם הכין את העולם ברא את השמש את הירח את הכוכבים את החיות ואת המים והיבשה - ורק אחר כך ברא אותנו. כמו אותו בן אדם שהזמין את האורח אחרי שהכל מוכן לסעודה - ה' הכין לאדם את העולם

שבת שלום

יאיר:)

הברכה לדגים ולעוף.

ביום החמישי נבראו הדגים והעופות. ואז ה' מברך את הדגים שיפרו וירבו וימלאו את הימים, ואת העופות הוא מברך שירבו בארץ. 

אבל רגע, יש כמה שאלות: למה החיות לא קיבלו ברכה? 

ולמה הצמחים לא בורכו שירבו בארץ?

המפרשים עונים על זה בכמה צורות:

רש"י מסביר שהעופות והדגים היו צריכים ברכה כי "צדין מהם ואוכלים אותן" ובעצם גם החיות היו צריכות להתברך, אבל בגלל שהנחש עתיד להתקלל הם א קיבלו ברכה.

החזקוני מסביר שהחיות והבהמות לא בורכו כדי שהן לא יתרבו בארץ ו"האדם לא יוכל לעמוד נגדם", אבל הדגים והעופות "פורחים באוויר ואלו פורחים במים".

לעומת הדעות שהבאנו, הרמב"ן הרשב"ם ורבינו בחיי (בדעה השניה שלו), אומרים שהחיות כן כלולות בברכה שבפסוק יחד עם כל "בעלי הנפש" (=בעלי חיים).

אז מה עם הצמחים, הם לא צריכים ברכה כדי להתרבות?

הרמב"ן ורבינו בחיי מסבירים שבעלי חיים נולדו רק שניים מכל סוג ולכן היו צריכים ברכה כדי להתרבות, אבל הצמחים נבראו בכמות גדולה על כל האדמה.

שבת שלום

יאיר:)

תוחלת החיים 

 זוכרים כמה שנים חי מתושלח? הוא חי 969 שנים!!!

האם הוא האדם הכי זקן אי פעם? בטח התשובה שלכם שכן! אבל גם זה במחלוקת…

לפי הרמב"ם כן.

ולפי הרמב"ן, אי אפשר לדעת

נסביר: בפרשת בראשית התורה מספרת על עשר הדורות מאדם עד נח. ובפרשת נח התורה מספרת על עשר הדורות מנח ועד אברהם. התורה רושמת כמה שנים חי כל אחד. ורואים שהאיש שחי הכי הרבה שנים הוא מתושלח - אבל לא כתוב האם שאר האנשים בדורו חיו הרבה שנים או רק האנשים שמוזכרים בתורה היו מיוחדים.

הרמב"ם בספר מורה נבוכים אומר שרק לאנשים האלו היה נס וחיו הרבה שנים אבל "תוחלת החיים" של כל שאר הדור הייתה רגילה.

אבל הרמב"ן בפרשה שלנו (פרק ה פסוק ד) מקשה על הרמב"ם ושואל למה דווקא לאנשים האלו היה נס, הרי לא כולם היו נביאים או "צדיקים וטובים"??

ולכן מסביר הרמב"ן שהאנשים האלו חיו כמו שאר האנשים בדור שלהם. ו"תוחלת החיים" של אדם הראשון וכל האנשים בדור שלו היתה תשע מאות שנה ויותר. בדור שאחרי המבול, בגלל שינויים שחלו בעולם, "תוחלת החיים" התקצרה לארבע מאות שנה בערך. ומדור הפלגה כשהאנשים התפזרו בעולם, תוחלת החיים ירדה לשמונים שנה - ורק האבות שהיו צדיקים חיו יותר. (הרמב"ן מוכיח את זה שהרי פרעה התפלא איזה זקן יעקב שהיה בן מאה ושלושים. ויעקב ענה שגם אבותיו זכו לחיות הרבה שנים).

אנחנו רואים שלפי הרמב"ן עוד אנשים בדור של מתושלח חיו הרבה שנים. ולכן יכול להיות (אבל לא בטוח) שהיה מישהו שחי יותר ממתושלח.  

ירד (סבא של מתושלח) נמצא במקום השני , הוא חי  962 שנה, ובמקום השלישי נמצא נח, הוא חי 950 שנה.

שבת שלום

יאיר:)

ליסטים אתם ?

כולנו מכירים את הרש"י הראשון בתורה שאומר "….ומה טעם פתח בבראשית? משום "כח מעשיו הגיד לעמו, לתת להם נחלת גוים" שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה, ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.

מקשה עליו הרבי מלובביץ בספר ביאורים לפירוש רש"י:

ממתי כיבוש ארץ במלחמה נקרא גזל, הרי לא מצאנו בשום מקום שאומה נענשת על זה שכבשה ארץ של אומה אחרת?

ויותר מזה, איך הכנענים יוכלו להתלונן, הרי הכנענים בעצמם כבשו את ארץ ישראל מבני שם?!

רש"י בפרשת לך לך (פרק יב׳ פסוק ו׳) אומר שכשנח חילק לבניו את העולם, ארץ ישראל הייתה בחלקו של שם - ולא בחלק של חם - שממנו יצאו הכנענים. 

בעצם אנחנו רק החזרנו לעצמנו את הארץ, לא כבשנו אלא לקחנו את מה ששייך לנו, שאנחנו בני שם.

מסביר הרבי מלובביץ 

בהתחלה ארץ ישראל הייתה כמו כל שאר הארצות ויכלה להשתייך לכל אומה ואז כשבני ישראל כבשו את ארץ ישראל הארץ נהיתה מיוחדת "חל שינוי בעצם מהות הארץ" ולכן עכשיו היא לא יכולה להשתייך לכל אומה אלא שייכת רק לנו.  ואפילו בשעה שגלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו הארץ נקראת מארצנו ומאדמתנו 

וכוונת המדרש שהגויים יאמרו שמותר להם לכבוש את הארץ - כמו שכובשים כל ארץ אחרת, אז נשיב להם שיש לנו זכות מיוחדת בארץ ישראל שנתנה לעם ישראל לעולם.

שבת שלום

יאיר:)

חידה:

מיהו הפליט שקשור לפרשה בשבוע הבא???

תשובה: 

עוג מלך הבשן הוא הפליט שהגיע לאברהם ואמר שלוט נשבה בשבי המלכים. והקשר שלו לפרשת השבוע הוא שעוג היה מהנפילים שלפני דור המבול והוא שרד את המבול שמסופר בפרשת נח.

המדרש מספר:

"עוג מלך הבשן, שישב לו על עץ אחד מן הסולמות של התיבה, ונשבע לנח ולבניו שיהיה להם עבד עולם, מה עשה נח, נקב חור אחד בתיבה והיה מושיט לו מזונו בכל יום ויום."

ובתלמוד נאמר כי למרות שהמבול כלל זרמי מים רותחים, בנס הצטננו המים שהיו ליד התיבה, ובשל גובהו העצום הוא גם לא טבע במים .

חידה: 

אצל כל האנשים בפרשה כתוב מתי הם הולידו את הבנים והבנות שלהם ומתי נפטרו אבל אצל חנוך יש משהו מיוחד "ויתהלך חנוך את האלוקים ואיננו כי לקח אותו האלוקים"(בראשית פרק ה פסוק כד) מה מיוחד אצל חנוך שכתוב שה' לקח אותו?

תשובה:

רש"י (בראשית פרק ה פסוק כד) אומר שחנוך היה צדיק ואז רצה להפסיק לעבוד את ה' "לפיכך מיהר הקדוש ברוך הוא וסילקו והמיתו קודם זמנו וזהו ששינה הכתוב במיתתו לכתוב ואיננו בעולם"

חידה:

למה נוהגים לאכול דגים בשבת? רמז: "בני יששכר" (מאמרי השבתות מאמר ח׳ - מנחת שבת)

תשובה: 

לפי ה"בני יששכר" אוכלים דגים בשבת כי מהם התחילו הברכות שנמשכות עד שבת.

עוד סיבה ידועה היא המשפט שאמר רבי יעקב קרח זצ"ל (מחכמי טריפולי) "כל האוכל דג ביום דג ניצל מדג"

כלומר מי שאוכל דג ביום השביעי (דג בגימטריה) ניצל משבע מדורי גיהנום.

חידה:

 מה משותף לחנוך בן ירד, אליעזר עבד אברהם, בתיה בת פרעה, סרח בת אשר, אליהו הנביא, משיח בן דוד, חירם מלך צור, עבד מלך הכושי, יעבץ בן רבי, ורבי יהושע בן לוי?  

רמז: מסכת דרך ארץ זוטא א' יח'.

תשובה:

תשעה נכנסו בחייהם לגן עדן. ואלו הן: חנוך בן ירד, ו….