נחשון בן עמינדב

בפרשה מסופר על נחשון בן עמינדב שקפץ ראשון לים. בגמרא במסכת סוטה יש מחלוקת על מה שקרה שם:

אומר רבי מאיר: כשעמדו בנ"י על הים, היו השבטים מתווכחים זה עם זה. זה אומר אני יורד תחילה לים וזה אומר אני יורד תחילה לים. 

אמר לו רבי יהודה: לא כך היה המעשה, אלא זה אומר אין אני יורד תחילה לים, וזה אומר אין אני יורד תחילה לים.

 משל למה הדבר דומה לחתול רשע שהיה אוכל עכברים. כל העכברים פחדו ממנו ובגלל זה הם אפילו לא יצאו מהחורים שלהם.

פעם אחת נסע החתול לבקר קרובה שלו והעכברים החליטו על אסיפה בנושא מה נעשה עם החתול.

אחד העכברים הציע: אולי נתלה פעמון על הצוואר של החתול  וברגע שהוא יבוא, הפעמון יצלצל  ואז כולם ידעו לברוח.

העצה התקבלה בקולי קולות. ואז עלתה שאלה: רגע, מי ישים את הפעמון על צווארו של החתול??

עכבר אחד התחיל להגיד לא אני והשני גם אמר לא אני וכך כל העכברים האחרים. עד שהאסיפה הסתיימה בלי שום רעיון.

כך אותו דבר העולם מתנהל באסיפה יש המון הצעות אבל כשמגיעים לבצע את הרעיון אף אחד לא מתנדב… עד שהגיע נחשון. ובזכות זה כל אחד שקופץ ראשון לעשות מעשה טוב, נקרא "נחשון" על שמו. (מתוך הספר שבת בשבתו).

שבת שלום

יאיר:)

מרה

בפרשת בשלח מסופר על בנ"י שמגיעים למרה ולא יכולים לשתות את המים כי הם מרים. ה' אומר למשה להשליך עץ למים, וכך הם יהיו מתוקים וכמובן זה מצליח. ולבנ"י יש מים לשתות. 

ואז כתוב:

"וַיִּצְעַק אֶל-ה'. וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ, וַיַּשְׁלֵךְ אֶל-הַמַּיִם, וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם; שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט, וְשָׁם נִסָּהוּ.  וַיֹּאמֶר אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְו‍ֹתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל-חֻקָּיו--כָּל-הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם, לֹא-אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי ה', רֹפְאֶךָ" (שמות פרק טו פסוק כה כו)

כלומר ה' עושה נס והמים נהפכים למתוקים.

ואז ה' נותן חוקים ומשפטים לבנ"י (לא ידוע איזה).

וה' מנסה את בנ"י במרה.

ואז מזהיר אותם לקיים את המצוות.

צריך לשאול כמה שאלות:

1. איזה חוקים נתן ה'? 

2. מה הניסיון שה' ניסה את בנ"י?

3. מה פתאום ה' מזהיר את בנ"י לקיים מצוות? הרי התורה עדיין לא ניתנה.

רש"י מסביר לפי המכילתא והגמרא בסנהדרין (נו עמוד ב) ש"במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם שבת פרה אדומה ודינים". ה' מנסה את בנ"י לראות כמה הם קשי עורף כשלא היה להם מים.

ולפי רש"י ברור שהאזהרה שאומר משה מפי ה'  "וְשָׁמַרְתָּ כָּל-חֻקָּיו" מדברת על המצוות שניתנו עכשיו.

הרמב"ן מקשה על רש"י: אם ה' נתן חוקים ומצוות, למה הם לא כתובים פה???

ולכן מסביר הרמב"ן את דברי רש"י, שבנ"י "קיבלו פרשיות שיתעסקו בהן" כלומר - משה הודיע לבנ"י שה' יתן להם את המצוות בעתיד. ובני ישראל למדו את הפרשיות האלו כמו שאברהם ושאר האבות למדו את התורה אפילו שלא היו מצווים.

הרמב"ן מביא פירוש נוסף, על דרך הפשט, שאומר שמשה נתן להם חוקים ומשפטים איך להתנהג ולהתנהל במדבר (הוראות בטיחות והוראת צניעות) ומה שכתוב "ושם ניסהו" הכוונה שה' בדק איך הם מתנהגים במדבר ללא מים.

הפירוש של הרמב"ן קצת לא מסתדר עם הגמרא אבל מסתדר עם תחילת הפסוק שמדבר על המים המתוקים (או המרים).

רבינו בחיי מביא פירוש מעניין שמתקשר לחידה ששאלנו בפרשת חקת (למי שזוכר).  הוא מסביר שהחוקים והמשפטים שה' נתן זה "ספר רפואות" שבו כתובה חכמת הצמחים. איזה צמחים מרפאים איזה מחלה ואיזו  מגיפה. יחד עם הספר הגיע הניסיון שמנסה ה' את בנ"י. האם הם ימשיכו להתפלל לה' ויאמינו שהרפואה מגיעה ממנו - למרות שיש להם את ספר רפואות, או שיסמכו רק על מה שכתוב בספר.

ספר הרפואות עבר מדור לדור עד שחזקיהו המלך ראה שבנ"י עזבו את התורה והתפילה וסמכו על ספר רפואות "שירפא אותם" - ולכן גנז את ספר רפואות.

למי שזוכר, דיברנו בחידה של פרשת חוקת על נחש הנחושת שגם אותו כיתת חזקיהו המלך, כי העם התחיל להאמין בנחש ולעבוד אותו (שלושה דברים טובים ושלושה לא טובים שעשה חזקיהו וכתובים בגמרא פסחים דף נו).

 הפירוש של רבינו בחיי מסביר את הקשר בין כל הדברים בפרשה:

העץ שמשה משליך למים - זה סוג של רפואה שממתיקה את המים.

החוקים והמשפטים זה ספר הרפואות שה' נתן, והנסיון שה' מנסה את בנ"י עם ספר הרפואות - ולי ר' בחיי, ברור למה  כתוב בסוף הפסוק שה' אומר "כי אני ה' רופאיך (ה' ולא הספר)".

שבת שלום

יאיר:)

"חיל אחז יושבי פלשת"

בפרשה שלנו כתוב על יציאת מצרים. ה' מוציא את בני ישראל וכתוב בפסוק "לֹֽא־נָחָ֣ם אֱלֹקים דֶּ֚רֶךְ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים…" (שמות פרק יג פסוק יז) למה? עונה הפסוק כִּ֥י קָר֖וֹב ה֑וּא כִּ֣י אָמַ֣ר אֱלֹקים פֶּן־יִנָּחֵ֥ם הָעָ֛ם בִּרְאֹתָ֥ם מִלְחָמָ֖ה וְשָׁ֥בוּ מִצְרָֽיְמָה:

מה הבעיה שיראו מלחמה? והרי גם בדרך הארוכה היו להם מלחמות (עמלק..)

כדי לענות על שאלה זו נצטרך לחזור בזמן.יש לכם מכונת זמן?

יופי גם לי אין, אז בואו נדמיין: 

אנחנו נכנסים למכונת הזמן, מכוונים את השעון לבערך 2418 לבריאת העולם, שלושים שנים לפני שבני ישראל יוצאים ממצרים. (מי שקרא את דבר התורה מפרשת בא יודע שעם ישראל ספרו את השנים לגזירת ברית בין הבתרים) אתם מסתובבים במצרים פתאום רואים אנשים מתקבצים - אנשים משבט אפרים. אתם שואלים אותם, מה קרה? למה אתם פה? והם עונים: אנחנו רוצים לברוח ממצרים! הם מסבירים שה׳ הבטיח לאברהם 400 שנה גלות - ״ואחרי כן יצאו ברכוש גדול״. לפי החישוב של בני אפרים הארבע מאות שנה נגמרים עכשיו (שלושים שנים לפני שהם באמת אמורים להסתיים).

בואו נחזור לתקופה שלנו: אתם חוזרים למכונת הזמן ומכוונים לשנת 5783 לבריאת העולם ומגיעים הביתה בשלום.

לידיעתכם, בני אפרים שפגשתם, ברחו ממצרים ופגשו את הפלישתים בדרך לארץ ישראל. הפלישתים הרגו אותם. ולכן אומר הפסוק "…פֶּן־יִנָּחֵ֥ם הָעָ֛ם בִּרְאֹתָ֥ם מִלְחָמָ֖ה וְשָׁ֥בוּ מִצְרָֽיְמָה" מסביר המדרש רבה (שמות פרשה כ פסקא יא) ״ שטעו שבטו של אפרים ויצאו ממצרים עד שלא נשלם הקץ. ונהרגו מהם ל' (30) רבוא. ולכן הקב"ה סובב את עם ישראל כדי שלא יראו את בני אפרים המתים ויפחדו״.

את הפלישתים אנחנו פוגשים גם בהמשך הפרשה בשירת הים, נאמר ״חיל אחז יושב פלשת״. מסביר רש״י שפלשתים (אנשי גת) חששו כי הם הרגו את בני אפרים.

שבת שלום

יאיר:)

וַיַּאֲמִינוּ, בַּה', וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ

כל בוקר בפסוקי דזמרה אנחנו אומרים:

"וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה ה בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת-ה; וַיַּאֲמִינוּ, בַּה', וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ" (שמות, פרק יד' פסוק לא')

הפסוק אומר שבני ישראל אחרי כל הניסים שראו על ים סוף מאמינים בה' ובמשה.

אבל רגע , האם עד עכשיו בני ישראל לא האמינו במשה ובה' הרי הם יצאו אחריו למדבר וגם ראו את כל המכות?

הילקוט מעם לועז מביא שני פירושים שעונים על השאלה הזאת.

פירוש ראשון: כשמשה בא לגאול את בני ישראל, בני ישראל האמינו בו אבל אחרי שמשה הגיע לפרעה, פרעה הכביד את העבודה ובני ישראל איבדו את האמון במשה. אח"כ באו המכות שהראו שה' מדבר אל משה אבל עדיין היו אנשים שיכלו לחשוב שמשה "עושה את זה בחכמתו". שהרי אם ה' רוצה לגאול את בני ישראל הוא יכול לגאול אותם בבת אחת למה צריך את כל המכות? אבל עכשיו כשבני ישראל ראו את קריעת ים סוף ואת המצרים טובעים בים ,הם האמינו שזה מאת ה' שעשה מידה כנגד מידה והטביע את המצרים בים כמו שהם הטביעו את ילדי ישראל ביאור. עכשיו כולם האמינו שמשה עושה את שליחות ה'.

פירוש שני: הפסוק לא מדבר על בני ישראל, שבוודאי האמינו במשה אחרי כל הניסים שראו. הפסוק מדבר על הערב רב שהתגייר והצטרף לעם ישראל. עד עכשיו הוא לא ממש האמין בה', אלא הצטרף בגלל אינטרסים אישיים. הפסוק אומר ש"העם", שזה כינוי לערב רב, ראה את כל הניסים והתחיל להאמין בה' ובמשה.

שבת שלום

יאיר:)

הידעת? 

עמלק נלחמו עם ישראל ברפידים. ולאחר מלחמת ששת הימים הקימה ישראל בסיס תעופה ואספקה בסיני שנקרא רפידים.

חידה:

1. מה משותף לים סוף ולנחל הקישון? רמז: פסחים דף קיח עמוד ב.

2. מה משותף לים סוף, נחל הירדן ונהר גינאי? רמז: חולין דף ז עמוד א.

תשובה:

1. מה משותף לים סוף ולנחל הקישון?

לפי הגמרא (פסחים דף קיח עמוד ב) בים סוף טבעו "שש מאות רכב בחור" של פרעה, והים לא רצה לפלוט אותם חזרה. הבטיח לו הקב"ה להחזיר לו פי אחד ומחצה. ובנחל קישון טבעו "תשע מאות רכב ברזל" של סיסרא - על זה נאמר בפסוק "נחל קישון גרפם" (שופטים ה, כא).

2. מה משותף לים סוף, נחל הירדן ונהר גינאי?

ים סוף נבקע על ידי משה.

הירדן נבקע על ידי יהושע ואלישע. 

ולפי הגמרא (חולין דף ז עמוד א) נהר גינאי נבקע על ידי ר' פנחס בן יאיר כשהיה בדרכו לפדיון שבויים. (נהר גינאי מזוהה על ידי ר' יהוסף שוורץ כנחל הקישון).

חידה:

מה משותף לאברהם,יוסף,פרעה ובלעם???

תשובה:

הקשר בין אברהם,יוסף,פרעה ובלעם הוא שכל אחד מהם אסר את המרכבה (החמור, הסוס או האתון) לעצמו ולא חיכה שהמשרתים יעשו את זה.

אברהם כשיצא לעקוד את יצחק: "וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו" (בראשית כב ג)

יוסף כשיצא לפגוש את יעקב: "ויאסר יוסף מרכבתו" (בראשית מא כח)

פרעה בפרשה שלנו כשיצא לרדוף אחרי בני ישראל כשגילה שברחו: "ויאסר את רכבו"(שמות יד ו)

בלעם כשיצא לקלל את ישראל: "ויקם בלעם בבקר ויחבוש את אתונו" (במדבר כב כא)

חידה:

בפרשה מסופר שה' מצווה את משה לקחת צנצנת מן ולשמור אותה לדורות.

מה משותף לצנצנת המן, לשמן המשחה, למקל של אהרון ולארון ששלחו פלשתים מתנה לישראל בימי עלי? (רמז גמרא יומא דף נב עמוד ב).

תשובה:

הגמרא אומרת שכל הדברים הללו נגנזו ע"י יאשיהו המלך כשראה שעומד להיות חורבן בית ראשון!!!