"שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" 

שלוש פעמים ביום אנחנו אומרים את הפסוק "שמע ישראל". שמתם לב למילים שאנחנו אומרים, מה זה "ה' אלוקינו"? הרי הפסוק הזה בא לומר שה' הוא האלוקים היחיד בעולם - אז למה לא נאמר "שמע ישראל ה' אחד", מה בא להוסיף "ה' אלוקינו"?

לפי השפתי חכמים זה מה שהיה קשה לרש"י ולכן רש"י מסביר את הפסוק ה' אלוקינו כלומר, ה' שעכשיו הוא רק אלוקינו, בעתיד כל העמים יכירו שהוא הקל היחיד ואז יתקיים "ה' אחד" ומביא רש"י את הפסוק שאנחנו אומרים בתפילת עלינו "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" (זכריה יד טו).

הרמב"ן מביא את רש"י ומקשה למה כתוב "אלוקינו" ולא "אלוקיכם" או "אלוקיך" כמו שכתוב בכל שאר התורה? לדוגמא בפסוק הבא משה אומר "ואהבת את ה' אלקך…", "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל" (דברים כח׳ מז׳)

…כי אם ליראה את ה' אלוקיך ללכת בכל דרכיו…"(דברים י׳ יב׳).

הרמב"ן מתרץ ואומר שבגלל שהפסוק הזה הוא יסוד חשוב באמונה, משה לא רצה להוציא את עצמו מן הכלל ושינה ל"אלוקינו".

תירוץ נוסף לקושי של הרמב"ן אפשר לאמר לפי תרגום יונתן בן עוזיאל על הפסוק: 

מסופר על בני יעקב שהגיעו אל יעקב לפני מיתתו. יעקב עמד למות ורצה לוודא שבאמת כל בניו ילכו בדרך ה', ואין במקרה אחד שלא ילך בדרך ה'(כמו עשיו וישמעאל). ולכן שאל אותם והאחים אמרו "שמע ישראל (אבא שלהם) ה אלוקינו (של כולם) ה' אחד" ומשה ציטט בדיוק את מה שאמרו ולא שינה.

שבת שלום

יאיר:) 

פרשת ואתחנן - רוחות השמים

תגידו אי פעם שאלתם את עצמכם למה לצפון קוראים צפון ולא בשם אחר אז עוד רגע נבין... על פי רבינו בחיי למה לצפון קוראים צפון וכל שאר הכיוונים אבל רגע איך זה קשור לפרשה? אז אני אספר לכם , בתחילת הפרשה(דברים ג כז)כתוב "עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה--וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ:  כִּי-לֹא תַעֲבֹר, אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה" ה' אומר למשה להסתכל לכל ארבעת הכיוונים

 ימה = מערב. נקרא גם "אחור" ו"ים"

צפנה = צפון נקרא גם "שמאל" ו"אסתן"

תימנה = דרום נקרא גם "נגב" ו"ימין"

מזרחה = מזרח נקרא גם "קדם" ו"פנים"

רבינו בחיי מסביר את השמות של הכיוונים:

כשאדם עומד עם הפנים למזרח אז המזרח זה הקדימה שלו (קדם) מערב מאחוריו (אחור) הצפון משמאלו (שמאל) והדרום בימין (ימין). כיוון מזרח היה הכיוון הכי חשוב בזמן האבות, כי השמש שזורחת משם עזרה להם לדעת איפה כל כיוון. 

פירוש השמות שאנחנו מכירים:

מזרח: הכיוון שממנו השמש זורחת

מערב: על שם שקיעת השמש שהצבעים של השקיעה מתערבבים בשעת השקיעה

דרום: דר-רום. רום זה גובה. כשהשמש נמצאת בשיא הגובה היא בצד דרום

צפון: נקרא כך כי השמש מתחבאת(צפון)ולא מגיעה לצד הזה

שאר השמות שנשארו מוסברים בגלל דברים בטבע:

ים: בצד מערב נמצא הים

נגב: הרוח שמגיעה מכיוון דרום(רוח דרומית)היא יבשה ונגובה

פנים: כשהאדם הראשון נברא הוא נברא עם הפנים למזרח

אסתן: מלשון אסותא,שזה רפואה.רוח צפונית היא רוח מרפא.

שבת שלום

יאיר:)

"בר מצרא"

בפרשה כתוב "ועשית הישר והטוב בעיני ה' למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ אשר נשבע ה' לאבותיך"(דברים פרק ו פסוק יח)

מסביר הרמב"ן שלפי הפשט הפסוק מלמד שצריך לשמור את המצוות ואז יהיה לנו טוב "למען ייטב לך". אבל רש"י והרמב"ן בפירוש השני שלו מסבירים שהפסוק מלמד שצריך לעשות "פשרה ולפנים משורת הדין" כלומר התורה מצווה אותנו איך להתנהג בין אדם לחברו "לא תקלל חירש", "מפני שיבה תקום", "לא תיקום" "ולא תיטור" אבל יש דברים שהתורה לא פירטה ולכן בא הפסוק ללמד אותנו שצריך לעשות הישר והטוב כלומר לא לחשוב רק על עצמך, ולעשות דברים לפנים משורת הדין.

חכמים למדו מהפסוק ״ועשית הישר והטוב״ את דין בר מצרא. מה זה בר מצרא, אתם שואלים? שאלה טובה 

בר מצרא זה מושג מדיני שכנים (בבא מציעא דף קח׳ עמוד ב׳)

לראובן יש שדה ליד שמעון, ושמעון רוצה למכור את השדה שלו. לפי דין בר מצרא  לראובן יש קדימות לקנות את השדה לפני אנשים אחרים באותו מחיר.

הבנתם? אם לא, תקראו שוב פעם ותבינו.

שבת שלום

יאיר:)

חידה:

בפרשה שלנו כתוב הפסוק "שמע ישראל…" ומיד אחר כך "ואהבת את..".  "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" לא מופיע בפרשה. אז למה אנחנו בקריאת שמע מפסיקים באמצע ואומרים "ברוך שם כבוד מלכותו"???

רמז: גמרא פסחים דף נו׳ עמוד א׳

תשובה:

הגמרא בפסחים אומרת שכשיעקב עמד למות הוא כינס את כל הילדים שלו ורצה לגלות להם מתי יבוא המשיח - אבל נסתלקה ממנו השכינה, ואז צצה מחשבה בליבו שיש רשע בין בניו (כמו שאברהם נולד לו ישמעאל ויצחק את עשיו) אמרו לו בניו "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד", כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד. באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

באו חכמים ושאלו: נוסיף את זה לקריאת שמע? אם נוסיף, אז משה לא אמר את זה, אבל אם לא נוסיף, אז יעקב אמר את זה - תיקנו שיגידו את זה בלחש.

חידה:

מה הפסוק הכי ארוך בתורה?

ומה הפסוק הכי קצר?

לפי הטעם העליון

רמז: לא יעזור לכם להקשיב לקריאה בתורה כי נוהגים לקרוא לפי הטעם התחתון.

תשובה:

בקריאת עשרת הדברות יש שני נוסחים של טעמי המקרא. אחד נקרא ״טעם עליון״ והשני ״טעם תחתון״. (גם בטעם העליון יש כמה נוסחים שנוצרו במשך השנים). לפי הנוסח המקורי של ״הטעם העליון״, עשרת הדברות מחולקים לעשרה פסוקים. כל מצוה היא פסוק בפני עצמו. 

לפי השיטה הזו הפסוק של שמור את יום השבת  הוא באורך של 65 מילים!!!