כמה ימי שני חייך?

בפרשת ויגש , יעקב ובניו יורדים מצרימה (הם יורדים 70 נפש). כשיעקב מגיע לבית פרעה שואל אותו פרעה בן כמה הוא יעקב עונה לו בן .130 שנה.

למה פרעה שואל את יעקב בן כמה הוא?

לפי הפשט זה נכתב כדי שנוכל לחשב כמה שנים יעקב היה בישיבת שם ועבר ושאר סדר הדורות.

הדרש אומר כי פרעה רצה שיעקב יברך אותו כמו שמתי שאברהם היה זקן הוא בירך את יצחק אותו דבר פרעה רצה שיעקב יברך אותו ובגלל זה שאל אותו בן כמה הוא.

הרמב"ן אומר "כי יעקב אבינו זרקה בו שיבה והיה נראה זקן מאוד"פרעה לא היה רגיל לאנשים נורא זקנים (כי רוב האנשים במצרים היו מתים מוקדם) ולכן שאל את יעקב בן כמה הוא"כי לא ראיתי כמוך זקן בכל מלכותי".יעקב ענה לפרעה ואמר שאבא וסבא שלו חיו יותר שנים אבל בגלל צרותיו הוא נראה זקן יותר.

הכלי יקר מסביר אחרת: אמרו לפרעה כשהגיע יעקב הנילוס עלה לקראתו פרעה שמח ורצה שיעקב ישאר הרבה זמן במצרים. אבל כשראה את יעקב נבהל והבין שהיום או מחר הוא עומד למות מיד שאל אותו בן כמה הוא. יעקב ענה לו והוסיף שאין לפרעה מה לדאוג כי אבא שלו וסבא שלו חיו יותר אז יש לי עוד הרבה זמן לחיות

ראיתי בספר שבת בשבתו הסבר: שאומר שעוג (שעדיין לא היה מלך הבשן)היה היועץ של פרעה.פרעה אמר לעוג "לא כך הייתה אומר:אברהם...אינו מוליד?" אמר לו עוג "אברהם עצמו הוא". ויעקב היה ממש דומה לאברהם. ביקש עוג מפרעה לשאול אותו בן כמה הוא וכשיעקב עונה לו 130 עוג מבין שזה הנכד שלו.

אם כבר הזכרנו את עוג מביא המסכת סופרים:

"עוג הוא אליעזר ..., ומי נתנו לאברהם, נמרוד, והלך עוג ובנה ששים עיירות,.. ומה היה אכילתו, אלף שוורים, וכן כל מין חיה, ושתייתו אלף מידות, (פרק יא ט)

לפי זה עוג היה עבדו של אברהם שקיבל אותו מנמרוד הגיבור שזרק את אברהם לכבשן האש (אותו הרג עשיו ולקח את בגדי החמודות של נמרוד).

שבת שלום

יאיר:)

שבעים נפש?

בפרשה מסופר על בנ"י היורדים מצרימה. הם יורדים שבעים נפש בפרק מ"ו התורה מפרטת את כל שמות בני משפחת יעקב

סך הכל "כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים" (פרק מו פסוק כז)

באמת???

אם תהיו כמו הראשונים שהיו סופרים אותיות ומילים בתורה תגלו שיש רק שישים ותשע שמות ולא שבעים???

רש"י מסביר:

שהשם השבעים הוא יוכבד בת לוי שנולדה "בין החומות" והכוונה שהיתה בבטן של אמא שלה כשיצאו מא"י ונולדה כשהיו במצרים.

דעת זקנים מבעלי התוספות מסבירים שני פירושים:

1. השבעים הוא יעקב (רש"י לא אמר את התירוץ הזה כי כתוב בפסוק לפני "כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו" כלומר הצאצאים של יעקב ולא הוא עצמו)

2. הקב"ה משלים לשבעים שהרי ה' אמר ליעקב "אנכי ירד עמך מצרימה"(פרק מו פסוק ד)

האבן עזרא גם מסביר שהשבעים זה יעקב. הוא לא מקבל את התירוץ שיוכבד נולדה בין החומות בגלל כמה קושיות:

1. אם יוכבד נולדה כשהגיעו למצרים היא הייתה צריכה להיות בת ק"ל כשילדה את משה כלומר נעשה לה נס כמו לשרה - למה זה לא כתוב???

2. בשמחת תורה יש פיוט "יוכבד אימי אחרי תנחמני" כלומר משה אומר שאמא שלו (יוכבד) תמות אחריו לפי זה היא חייה לפחות מאתיים חמישים שנה(מאתיים ועשר שנה כשהיו במצריים פלוס ארבעים שנה במדבר) וזה נס כמו אחיה השילוני שהגמרא במסכת בבא בתרא (דף קכ"א) אומרת שחי במצרים והאריך ימים עד ימי אליהו הנביא. אז למה לא כתוב לנו על אריכות הימים של יוכבד??

הרמב"ן תוקף את האבן עזרא בגלל שהאבן עזרא חושב שכל הניסים שנעשים לצדיקים צריכים להיות כתובים בתנ"ך. הרמב"ן אומר על האבן עזרא ביטוי חריף מאוד "זהב רותח יוצק בפי החכם" (הביטוי הזה מופיע בגמרא סנהדרין דף צב על נבוכדנצר שמלאך השתיק את פיו).

הרמב"ן מסביר שהכלל הוא, שהניסים שנביא התנבא או עשה נכתבים, אבל יש המון ניסים שהשם עושה בדרך הטבע כדי לעזור לצדיקים ולא נכתבו. ולכן הנס של שרה נכתב (כי המלאך הודיע לה מראש) אבל הנס של יוכבד לא נכתב.

הרמב"ן ממשיך ועונה לאבן עזרא על הקושיות, ומביא הוכחות שאנשים יכולים להוליד בגיל מאוחר (לדוגמה שושלת דוד המלך שכל אחד מהם הוליד מאוחר).

שבת שלום

יאיר:)

דייג אוהב דגים?

יש שאלה ידועה: דייג אוהב דגים? ברור…אז למה הוא דג אותם??

אותו דבר המצרים, אוהבים צאן? כן. אז למה הם מתעבים רועי צאן?

נסביר:

יוסף אמר לאחים שלו שיגידו לפרעה שהם "אנשי מקנה, רועי צאן" וכך ישבו בארץ גושן ולא במצרים "כי תועבת מצרים כל רועה צאן"(מו לד) ולכן המצרים ירצו להתרחק מהם.

מסביר האבן עזרא שהטלה היה האלוהים של מצרים. ולכן המצרים לא אכלו בשר, ולא שתו חלב. ואת הצאן שהם גידלו הם עבדו - כמו שעושים בהודו של ימינו.

אנחנו גם רואים שפרעה בעצמו גידל צאן - כשהאחים באים לפני פרעה, פרעה אומר ליוסף "ואם ידעת ויש בם אנשי חייל ושמתם שרי מקנה על אשר לי" (פרק מז פסוק ו) כלומר פרעה חיפש רועי צאן בשביל עצמו.

אז אם המצרים גידלו צאן - למה הם תיעבו רועי צאן?

אפשר לתרץ שהמצרים גידלו את הצאן בשביל העבודה זרה שלהם. אבל הם מתעבים רועי צאן שמגדלים את הצאן בשביל מאכל, חלב או צמר.

כל זה לפי רש"י שמסביר "ושמתם שרי מקנה על אשר לי" על הצאן שלי

אבל האבן עזרא מסביר "שרי מקנה" כסוס ופרד. כלומר לפי האבן עזרא פרעה לא חיפש רועי צאן כי לא גידל אותם אלא שומרים לסוסים שלו.

לסיכום: ראינו שהצאן היה האלוהים של מצרים אבל יש מחלוקת בין רש"י לאבן עזרא האם המצרים בעצמם גידלו צאן או לא.

שבת שלום

יאיר:)

הקונספציה

לפי ויקיפדיה הפירוש של  "קונספציה" היא: 

השקפת עולם, או תפיסת עולם, היא "האופן הסובייקטיבי שבו אדם יחיד או קבוצה של אנשים רואים ומפרשים את ההתרחשויות בסביבתם".

קונספציה שגויה, היא מקרה שבו אדם לא מבין נכון את המציאות, והוא שבוי בתפיסת העולם השגויה שלו. בפעמים רבות, כשאדם מזהה שהקונספציה שלו שגויה, הוא נכנס להלם.

בשבועות האחרונים אנחנו קוראים על המפגש בין יוסף ואחיו. יוסף ישר מזהה את האחים וזוכר אותם, ואילו האחים לא מזהים את יוסף למרות שהוא מולם.

המפרשים מסבירים איך יתכן שהאחים לא מזהים את יוסף אחיהם. ואפשר לשאול יותר מזה, הרי המדרש מספר שכל אחד מהאחים נכנס למצרים בשער האחר, כדי לחפש את יוסף.  אז כשהוא עומד מולם הם "לא הכירוהו" ??? 

רש"י מסביר: "שיצא מאצלם בלא חתימת זקן, ועכשיו מצאוהו בחתימת זקן" (פרק מ"ב פסוק ז'). כשיוסף עזב את האחים שלו הוא היה בן 17 - בלי זקן. עכשיו במצרים הוא בן 39 ויש לו זקן והוא נראה אחרת. ולכן האחים לא זיהו אותו.

אם האחים לא זיהו אותו, אז איך הוא זיהה אותם?

עונה החזקוני: "לפי שהיו קורין זה את זה בשמם והיה מכיר לשונם ושמם".

אז מה יש לנו פה?

האחים מחפשים את יוסף ולא מזהים אותו. לעומת זאת יוסף מזהה אותם לפי השם שלהם והשפה שלהם (והקול?).

אז למה הם לא מצליחים לזהות אותו?

הרמב"ן אומר שיוסף התחפש ו"שם מצנפת על מצחו ועל מקצת הפנים, ושינה את עצמו".

החזקוני עונה על כל השאלות ששאלנו ואומר שהאחים לא זיהו את  יוסף בגלל:

• שהיה בחתימת זקן

• שמו נשתנה לצפנת פענח (ולא נקרא יוסף…)

• מדבר לשון מצרית

• האחים לא שמעו את יוסף עצמו אלא את המתורגמן ("המליץ" זה מנשה).

תירוץ נוסף שאפשר לומר הוא שהאחים שבויים "בקונספציה". האחים תופסים את יוסף כ"בעל החלומות" הם לא תיארו לעצמם אפשרות שהחלומות של יוסף באמת התגשמו. אבל הם מחפשים אותו בשווקים וברחובות שם לפי התפיסה שלהם הוא אמור להיות.
לאורך כל העלילה של הסיפור, היו להם רמזים שמדובר באח שלהם. הוא ידע באיזה סדר להושיב אותם. הוא גילה יותר מדי התעניינות באבא שלהם. הוא החזיר להם את הכסף בצורה מסתורית. ובסוף הוא שתל את הגביע דווקא אצל בנימין.. אבל למרות כל הסימנים, הם שבויים בתפיסת עולם שלהם.

יותר מזה, אפילו בזמן ההתגלות של יוסף לאחיו, המדרש אומר, שהיה יוסף קורא ״יוסף יוסף!״ והיו מסתכלים בארבע פינות הבית לחפשו ולא ראוהו. עד שאמר להם "אני יוסף אחיכם", ולא האמינו לו - עד שאמר "כי פי המדבר אליכם" - בלשון הקודש, והראה להם שהוא מהול.

ולכן כשיוסף בפרשה שלנו מתגלה אל האחים, והקונספציה קורסת מול עיניהם, הם נכנסים להלם והם לא יכולים לדבר.

שבת שלום

יאיר:)

מאת ה' היתה זאת

בפרשת ויגש אנחנו קוראים על יוסף שמתגלה לאחים ואומר להם שהוא יוסף, שאותו הם מכרו למצרים.

האחים נכנסים להלם. כמו שכתוב בפסוק, ״לא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו״.

יוסף מרגיע את האחים ואומר להם שהכל לטובה. הכל מגיע מהקדוש ברוך הוא. 

נשים לב לדברים של יוסף, כמה פעמים הוא מזכיר את ה׳.

״כִּ֣י לְמִֽחְיָ֔ה שְׁלָחַ֥נִי אֱלֹקים לִפְנֵיכֶֽם׃ ( כִּי־זֶ֛ה שְׁנָתַ֥יִם הָרָעָ֖ב בְּקֶ֣רֶב הָאָ֑רֶץ וְעוֹד֙ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אֵין־חָרִ֖ישׁ וְקָצִֽיר)׃ וַיִּשְׁלָחֵ֤נִי אֱלֹקים֙ לִפְנֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם לָכֶ֛ם שְׁאֵרִ֖ית בָּאָ֑רֶץ וּלְהַחֲי֣וֹת לָכֶ֔ם לִפְלֵיטָ֖ה גְּדֹלָֽה׃  וְעַתָּ֗ה לֹֽא־אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֤ם אֹתִי֙ הֵ֔נָּה כִּ֖י הָאֱלֹקים…״ (תחילת פרק מה׳)

יוסף משתמש בגישה פסיכולוגית שנותנת לאחים לעכל את התוצאה של המעשים שלהם. אבל הוא לא מפיל עליהם את האשמה. 

הוא מסביר לאחים, שכל עניין המכירה שלו זה חלק מהתוכנית האלוקית  של ה' לדאוג שמשפחת יעקב תגיע למצרים , זה נכון שהם מכרו אותו מרצונם , אבל כל התגלגלות העניינים היא מהלך אלוקי מלמעלה.

כמו שאומר השיר ״הכל משמיים … כי זה רצון ה׳״.

גם בסוף הפרשה הבאה פרשת ויחי, אחרי שיעקב נפטר, והאחים באים אל יוסף ומספרים לו שיעקב אביהם ״ביקש״ שלא יתנקם בהם, יוסף עונה להם ״אַל־תִּירָ֑אוּ כִּ֛י הֲתַ֥חַת אֱלֹקים אָֽנִי׃ וְאַתֶּ֕ם חֲשַׁבְתֶּ֥ם עָלַ֖י רָעָ֑ה - אֱלֹקים֙ חֲשָׁבָ֣הּ לְטֹבָ֔ה״ (פרק נ׳ פסוק כ׳).

האור החיים הקדוש מסביר, שיוסף אומר להם שהתוצאה היא שקובעת, למרות שהמחשבה שלהם היתה שלילית.  ״והרי זה דומה למתכוון להשקות חבירו כוס מוות, והשקהו כוס יין, שאינו מתחייב כלום. והרי הם פטורים וזכאים גם בדיני שמים״.

הדברים של יוסף, לפי הפירוש של אור החיים הקדוש,מעלים את השאלה, ״מעשה מול תוצאה״. בכל מעשה שאדם עושה, יש רצון לבצע מעשה מסוים כדי להשיג תוצאה מסויימת. אבל לפעמים אחרי שביצענו מעשה - מתברר שהתוצאה שונה, מאותה תוצאה שרצינו להשיג. כמו שכתוב "רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ ,וַעֲצַת ה׳ הִיא תָקוּם" (משלי פרק יט׳ פסוק כא׳).

במקרים האלו כשיש סתירה בין המעשה לתוצאה, עולה השאלה, איזה מהם הוא הקובע - האם עצם הרצון והמחשבה - או התוצאה שיצאה.  

לפי הפירוש של האור החיים, התוצאה היא זאת שקובעת - ולכן יוסף לא יכול לבוא אל האחים בתביעה על מה שעשו, וגם בדיני שמיים הם יהיו פטורים. 

על אור החיים הקדוש, ישנה קושיה ידועה, מהגמרא במסכת נזיר (דף כג׳ עמוד א׳). הגמרא מדברת על נדרים של אישה, שהבעל שלה יכול להפר אותם. הגמרא שואלת למה בפסוק כתוב, ״אישה הפרם - וה' יסלח לה״ - למה צריך לסלוח לה? ומסבירה הגמרא שמדובר באשה שנדרה נזירות, ובעלה הפר לה את הנדר הזה - היא לא ידעה שבעלה הפר לה את הנדר - ושתתה בכל זאת יין. הגמרא אומרת שהיא צריכה כפרה וסליחה. 

לפי הגמרא הזאת המחשבה הרעה היא זאת שקובעת - ולא התוצאה. שהרי האשה היא לא נזירה ואין בעיה שתשתה יין. 

והרי לפי אור החיים, התוצאה היא זאת שקובעת, ולכן לא אמורה להיות חייבת?!

 המפרשים מתרצים בכמה צורות את הקושיה הזאת. אציין את התירוץ של ״הכלי חמדה״ שמציע חילוק בין דברי האור החיים לדברי הגמרא. הצעתו היא לחלק בין מצוות ״שבין אדם למקום״ לבין מצוות ״שבין אדם לחבירו״. 

במצוות בין אדם למקום יש חשיבות גדולה לכוונה, 

אך במצוות שבין אדם לחבירו מה שחשוב זה התוצאה. 

אצל יוסף והאחים זה היה בין אדם לחברו, אבל איסור של נזיר זה ״בין אדם למקום״.

יש שמסבירים בצורה אחרת מהאור החיים את הפסוק, ואומרים שיוסף אומר לאחים שהוא לא ״תחת אלוקים״ - ולכן לא שופט אותם על המחשבות שלהם. ומצד שני, הוא לא מחפש לנקום בהם, שהרי במבחן התוצאה - הכל היה לטובה.

מהפרשה של יוסף והאחים אנחנו לומדים כמה דברים:

1. משפחה לא בוחרים.

2. תמיד צריך להאמין ש״הכל לטובה״.

3. וחלומות יכולים להתגשם.

שבת שלום

יאיר:)

חידה:

איך קראו לאמא של יוכבד (אשתו של לוי)?

תשובה:

כתוב בפסוק "וְשֵׁם אֵשֶׁת עַמְרָם יוֹכֶבֶד בַּת לֵוִי אֲשֶׁר יָלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם" (במדבר כו נט). דעת זקנים מבעלי התוספות אומר ששם אשת לוי (אמא של יוכבד) הוא : אֹתָּה.

אבל בסדר עולם מופיע שם נוסף "עדינה בת יובב בן יוקטן".

חידה:

בפרשה כתוב שיוסף לקח את "מקצת אחיו" כדי להציג אותם לפרעה. מי היו השבטים שהוא לקח, ולמה דווקא אותם?(רש"י)

תשובה:

מחלוקת… אז נרחיב בנוסף ונסביר את המחלוקת.

"מקצת אחיו"?

יוסף לקח חמישה אחים שנראו פחות גיבורים מהאחים האחרים והביא אותם אל פרעה. הוא לא לקח את הגיבורים כדי שפרעה לא יקח אותם לצבא שלו.

רש"י מביא שתי דעות מי היו האחים ה"חלשים". החלוקה היא לאחים שמשה "כפל את שמם" ולאחים שלא.

כלומר בפרשת "וזאת הברכה" משה מברך את השבטים. ויש ששה שהוא מברך ומזכיר את שמם פעמיים. יהודה, זבולון, גד, דן, נפתלי ואשר.

(לדוגמא נאמר "ולזבולון אמר שמח זבולון בצאתך…").

לפי דעה אחת ,האחים שכפל את שמם הם האחים הגיבורים - כמו יהודה שכפל את שמו - ולכן אותם לא לקח יוסף. (לקח את ראובן, שמעון, לוי, יששכר, בנימין)

לפי דעה שניה האחים שכפל את שמם הם האחים החלשים. ולכן לקח אותם. כנראה בגלל שלדעה הזו שמעון ולוי ידועים כגבורים ולא הגיוני שיקח אותם. (יהודה יש סיבה מיוחדת בגמרא למה נכפל שמו).

חידה:

מה משותף ליעקב ויתרו? רמז: תנחומא ז׳.

תשובה:

במדרש תנחומא (ויגש, ז) כתוב ששניהם זכו לכבוד גדול "שלא ראה בריה בעולם".

יתרו כשבא אצל משה, כתיב בו: "ויצא משה לקראת חותנו" (שמות יח, ז). מי היה רואה משה יוצא ואינו יוצא?! שרי אלפים ושרי מאות יוצאין ולא היה יוצא?! שבעים זקנים יוצאין ולא היה יוצא?! אהרן כהן גדול יוצא ולא היה יוצא?! התחילו כל ישראל יוצאין לקראת יתרו. 

ואף יעקב כשבא אצל יוסף, מה כתיב בו? "ויאסור יוסף מרכבתו ויעל" מי היה רואה ליוסף יוצא ולא היה יוצא לקראת אביו?! עבדי פרעה וזקני ביתו יוצאין ולא היה יוצא?! זקני ארץ מצרים יוצאין ולא היה יוצא?! ….