אביב

מה אומרת לכם המילה אביב?

חלקכם יגידו עונה,פסח,אחרי החורף ואולי גם חלק יגידו פריחה.

בתקופת התנ"ך  היו אומרים לכם דברים אחרים לגמרי, כמו אחרי שהתבואה נחשבת לבוסר היא נחשבת לאביב. מה זאת אומרת? תקראו בדבר תורה.

בפרשת השבוע מופיעים כמה סוגים של קרבנות, אחד הקרבנות הוא מנחת העומר. נאמר בפסוק: "ואִם-תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים לה' אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ, גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל, תַּקְרִיב, אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ" (ויקרא פרק ב פסוק יד) 

מה פירוש המילה אביב בפסוק שלנו?

מסביר רש"י "שמנחת העומר באה אביב בשעת בישול התבואה". האביב הוא שלב שהתבואה מבשילה. היא כבר ראויה לאכילה, אפילו שהגרעינים עדיין לא התייבשו.

גם בפרשת בא התורה אומרת:

"והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל. וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת, לֹא נֻכּוּ: כִּי אֲפִילֹת, הֵנָּה" (שמות פרק ט פסוק לא - לב) 

התורה מסבירה שמכת ברד לא פגעה בחיטה ובכוסמת כי הם היו רכות ויכלו להתכופף כשהברד נפל עליהם אבל השעורה והפשתה נהרסו (נכתה) בברד כי הם היו קשות.

רש״י מסביר ״כי השערה אביב. כְּבָר בִּכְּרָה וְעוֹמֶדֶת בְּקָשְׁיָהּ״

ראינו שבתורה אביב מתאר את התבואה כשהיא בשלה.

אבל בכמה מקומות בתורה מופיע גם המושג ״חודש אביב״. לדוגמה ״אֶת-חַג הַמַּצּוֹת, תִּשְׁמֹר--שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, כִּי-בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם״ (שמות פרק ט פסוק טו). 

כשנאמר ״חודש האביב״ הכוונה לתקופה שבה השעורה מגיעה לשלב של ״אביב״. חג הפסח צריך להיות דווקא בתקופה הזאת. ואם חכמים רואים שהשעורה לא תבשיל עד שחודש ניסן יגיע, הם מעברים את השנה ומוסיפים חודש.

שבת שלום

יאיר:)

"על כל קרבנך תקריב מלח"

השבוע אנחנו מתחילים את ספר ויקרא שמדבר על הקורבנות.

על כל קורבן מצווה לשים מלח ויש איסור דאורייתא להקריב קורבן בלי מלח.

כלומר, חייבים בכל קורבן שיהיה מלח גם אם זה קורבן מבהמה, מצאן, מעוף, ואפילו קורבן מנחה שעשוי מקמח. 

חוץ מהמצווה של המלח יש איסור גם להקריב דבש.

אתם בטח שואלים את עצמכם למה צריך להוסיף מלח על כל קורבן?

ספר החינוך(מצוות קיח, קיט ) מסביר שתי סיבות:

1 הקרבת הקורבן צריכה להיות "פעולה שלימה, לא תחסר, לפי הנהגת האדם". כמו שכל דבר בלי מלח לא יערב לאיש לא טעמו ולא אף ריחו". ככה לא מקריבים קרבן ללא מלח.

2 המלח משמר את האוכל ומקיים את הדברים (לפני שהמציאו את המקררים) וככה הוא מרמז שהקרבנות משמרים את נפש האדם.

רש"י (פרק ב' פסוק יג') מסביר שהמלח הוא מיוחד ונקרא בפסוק "מלח ברית" 

בגלל "שהברית כרותה למלח מששת ימי בראשית שהובטחו המים התחתונים ליקרב במזבח במלח" 

כלומר: ביום השני הקב"ה הבדיל בין "המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע" (בראשית א' ו'-ז'), ואז הבטיח הקב"ה ל"מים התחתונים" (=לים) שיקריבו מהם מלח על כל קרבן - בתור פיוס על כך שלא זכו להיות קרובים לאלוהים כמו "המים העליונים".

שבת שלום

יאיר:)

שוגג

השבת אנחנו מתחילים לקרוא בספר ויקרא. בפרשה אנחנו לומדים על קורבנות עולה, מנחה, שלמים חטאת ואשם. 

קרבן חטאת הוא קורבן שמקריב אדם שחטא בשגגה.

 רגע, חטא בשוגג, אז למה הוא צריך להביא קורבן? מה הוא כבר עשה? זה היה בטעות (בשוגג)??? 

על השאלה הזאת עונה הרב קוק ב"עין איה" על מסכת שבת:

מי שעובר עבירה בשוגג, בעצם אומר למצווה שהיא לא חשובה בעיניו - שהרי הוא בטעות עבר את העבירה. אבל אם היא היתה חשובה בעיניו ו"היה יודע את ערכה" לא היה מגיע לידי חטא, אפילו בשוגג..

הרש"ר הירש מסביר באופן דומה, שאדם לא מביא קורבן חטאת בתור עונש על המעשה שעשה, אלא מביא את הקרבן כדי לגרום לו לחזור בתשובה, לשפר את מעשיו ולהתקרב לה׳.

שנזכה לא רק ללמוד על הקרבנות, אלא גם לקיים אותם כהלכתן.

שבת שלום

יאיר:)

אשם וחטאת

ספר ויקרא מדבר על הקרבנות. בפרשה שלנו מופיעים חלק מהם כמו קרבן חטאת וקרבן אשם. שני הקרבנות האלה באים לכפר על חטא של אדם. 

קרבן חטאת מביא אדם שחטא בשגגה על חטא שזדונו כרת. וקרבן אשם מביא אדם שחטא בסוג מסוים של חטאים. אדם שמעל בקדשים, נזיר, מצורע, מי שבא על שפחה חרופה ואדם שספק אם עבר על איסור. 

חשבתם פעם למה יש שני סוגים של קורבנות על חטא? למה לא כל מי שחטא מביא קרבן חטאת? 

את השאלה הזאת שואל הרמב״ן (פרק ה׳ פסוק טו׳) ומסביר שקרבן אשם זה מלשון ״שממה״. וקרבן חטאת הוא מלשון ״החטאה״. 

כלומר:

קרבן חטאת מביא אדם ש״החטיא את המטרה״ - האדם פיספס את דרך הישר, ומביא קרבן כדי לחזור בתשובה.

קרבן אשם מביא אדם על דבר חמור, שהעונש שלו היה צריך להיות ״שומם״ - נאבד מהעולם, אבל הקורבן מגן על האדם מהעונש החמור. 

תשאלו:

1. למה אדם שמעל בקדשים בשוגג מביא קרבן אשם, זה היה בטעות, למה זה חמור? 

2. אדם שאכל משהו ולא יודע אם אכל חלב או שומן מביא אשם תלוי, למה זה דבר חמור, הוא אפילו לא יודע אם חטא או לא? 

את השאלות האלה מקשה הרמב״ן על עצמו, ועונה שבגלל החומרה של מעילה בקדשים אז זה נחשב ל״חטא גדול״. ובמקרה של אשם תלוי, התורה החמירה על האדם כדי שלא יזלזל - וישים לב למעשיו יותר טוב.

שנזכה לא רק ללמוד על הקרבנות, אלא גם להקריב קרבנות במהרה בימינו.אמן

שבת שלום

יאיר:)

הידעת?!

האביב כעונה לא מופיע בתנ״ך. בתורה מופיעות רק שתי עונות ״קיץ וחורף״ "עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו"(בראשית פרק ח פסוק כב)

רק בתקופה מאוחרת הגיעה החלוקה של השנה לארבע עונות. הגמרא מסכת  עירובין (דף נו.) מדברת על ארבע עונות - "תקופת ניסן, ותקופת תמוז, תקופת תשרי, ותקופת טבת".

חידה:

ראינו שצריך להוסיף מלח על כל קרבן, אבל למה אסור להוסיף דבש לקורבנות? (רמז: המפרשים על ויקרא פרק ב פסוק יא)

תשובה:

הרמב"ן ורבינו בחיי מביאים פירוש בשם הרמב"ם, שאומר שכיוון שהדבש גורם לקורבנות להריח טוב יותר, הגויים היו מוסיפים אותו לקורבנות שלהם. ולכן כדי להבדיל את עם ישראל מהגויים, הקב"ה ציווה אותנו שלא לערב דבש בקורבנות.