נציב מלח

בפרשת השבוע מסופר על מהפכת סדום ועמורה. המלאכים מצילים את לוט ואשתו - אבל אשת לוט הביטה לאחור והפכה לנציב מלח

במדרש אומר רבי יצחק למה הפכה למלח כי חטאה במלח. בלילה כשבאו המלאכים אל לוט אמר לוט לאשתו לתת לאורחים קצת מלח.אשתו לא הסכימה להכנסת אורחים ולכן הלכה אל כל השכנות ובקשה מהם שיתנו לה קצת מלח בשביל האורחים שהגיעו אליהם.

העונש שלה הוא מידה כנגד מידה ולכן נענשה במלח.

שבת שלום

יאיר:)

אחר הדברים האלה

בפרשה אנחנו קוראים על הניסיון העשירי של אברהם: עקידת יצחק. לפני הסיפור של העקידה מסופר שאברהם כרת ברית עם אבימלך - ואז הפרשיה מתחילה במילים "ויהי אחרי הדברים האלה" זה ממש לא מובן, אחרי אלו דברים???

רש"י מביא שני פרושים:

פרוש ראשון: "אחר דבריו של שטן שהיה מקטרג ואומר מכל סעודה שעשה אברהם לא הקריב לפניך פר אחד או איל אחד אמר לו כלום עשה אלא בשביל בנו אילו הייתי אומר לו זבח אותו לפני לא היה מעכב". העקידה היתה אחרי הסעודה שעשה אברהם כשיצחק נגמל.

פרוש שני: "אחר דבריו של ישמעאל שהיה מתפאר על יצחק שמל בן י"ג שנה ולא מיחה אמר לו יצחק באיבר אחד אתה למתגרה בי? אילו אמר לי הקב"ה זבח עצמך לפני לא הייתי מעכב". העקידה היתה אחרי שאברהם גירש את ישמעאל והגר.

שני הפירושים של רש"י קשים…. אם נחשב בין כמה היה יצחק בזמן עקידת יצחק, נראה שהוא היה בין 37 שנה! שהרי אחרי העקידה מתה שרה - בגיל מאה עשרים ושבע. ושרה היתה בת תשעים כשיצחק נולד.

אז לפי הפירוש הראשון עבר המון זמן מהסעודה שעשה אברהם כשיצחק נגמל (הפסיק לינוק) ועד שהיה בין 37 - למה כתוב "אחר הדברים" שנשמע שהיה מיד אחרי זה..

ולפי הפירוש השני, יצחק אמר שהוא מוכן להקריב את עצמו, אז למה העקידה נחשבת לנסיון של אברהם - ולא של יצחק?

מסבירים החזקוני והרשב"ם פירוש אחר:

"אחר הדברים האלה" הכוונה אחרי מה שכתוב בפרשיה לפני הפרשיה הזאת. שם כתוב שאברהם כרת ברית עם אבימלך. מסביר החזקוני שאברהם ויתר לאבימלך על ארץ פלישתים בלי שהקב"ה הסכים. ולכן ה' העמיד אותו בנסיון הגדול.

לסיכום:

ראינו שהחזקוני מפרש לפי הפשט והסדר של הפסוקים - אבל רש"י בוחר לפרש לפי המדרש ולא לפי הפשט.

כנראה שלרש"י היה קשה לומר שנסיון כל כך גדול הגיע בגלל "עבירה" כזאת שאברהם כרת ברית ללא רשות מה'אחרי שאברהם כורת ברית עם אבימלך הוא נוטע עץ אשל בבאר שבע. כתוב בפסוק "וַיִּטַּע אֶשֶׁל, בִּבְאֵר שָׁבַע ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם" (בראשית כא, לג)היה קשה לחכמים מה זה מלמד אותנו שאברהם נטע אשל בבאר שבע? ואיך זה קשור לשם ה'?.

שבת שלום

יאיר:)

אשל אברהם

ולכן ריש לקיש במסכת סוטה(דף י עמוד א) מסביר שאברהם לא נטע רק עץ אחד אלא פרדס שלם עם המון סוגים של עצים ולא רק אשל כדי שיוכל להאכיל את האורחים שלו. ורבי יהודה ורבי נחמיה אומרים שאברהם בנה פונדק דרכים לארח בו אורחים.לפי שתי הדעות אברהם היה מכניס אורחים ונותן להם לאכול ואז היה אומר להם שיברכו לה' ויודו לה' ולא לו - וזה פירוש הפסוק "ויקרא בשם ה".

הפירושים האלו מסבירים את המילה "אשל" לא לפי הפשט, ולכן קשה איך הם קשורים למילה אשל?

תירוץ ראשון: המילה אשל היא חילוף אותיות של שאל. 

אברהם שאל כל אורח מה הוא רוצה, ולכן היה צריך לטעת פרדס עם מבחר גדול של פירות ומעדנים.

תירוץ שני: המילה אשל היא ראשי תיבות של אכילה שתיה לווי(לינה) - כלומר אברהם היה מאכיל ומשקה את אורחיו, נותן להם מקום ללון, ואח"כ מלווה אותם חזרה.

לעומת הפירושים האלו, הרשב"ם מפרש את המילה אשל כפשוטה - עץ. והוא מסביר שאברהם נטע עצים (פרדס) כדי להתפלל שם וזה הפירוש של "קרא בשם ה'".

מאיפה אברהם לקח את הרעיון להאכיל אנשים?

המדרש אומר שמלכיצדק מלך שלם זה שם בן נח. כשאברהם פגש אותו, הוא שאל: כיצד יצאת מן התיבה?

אמר ליה: בצדקה שהיינו עושים שם.

אמר לו: וכי מה צדקה היה לכם לעשות בתיבה? וכי עניים היו שם? 

והלא לא היו שם אלא נח ובניו ולמי הייתם עושין צדקה? 

אמר ליה: על הבהמה ועל החיה ועל העוף. לא היינו ישנים, אלא נותנים היינו לפני זה ולפני זה כל הלילה. 

אותה שעה אמר אברהם: ומה אילולי שעשו צדקה עם בהמה וחיה ועוף לא היו יוצאין וכיון שעשו צדקה יצאו, ואני אם אעשה עם בני אדם על אחת כמה וכמה. באותה שעה נטע אשל בבאר שבע, אכילה שתיה לויה.

שבת שלום

יאיר:)

אברהם עושה משתה

"ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק"

(בראשית פרק כא פסוק ח)

מתי אברהם עשה את המשתה?

אומר רבינו בחיי שמנהג העולם הוא לעשות משתה ברגע שהאדם נולד. אבל אברהם אבינו עשה משתה כשיצחק נגמל ("ביום הגמל את יצחק"). אומר רבינו בחיי שאברהם עשה את המשתה כשיצחק נגמל כי באותו יום התחיל ללמד את יצחק תורה, ולכן לא עשה משתה ביום שנולד או בברית - אלא כשהתחיל ללמד אותו תורה. 

עוד משהו שלומדים מהפסוק הזה: 

רבינו בחיי אומר שהמשתה של אברהם היה ״משתה גדול״ וכנראה שהיו שם הרבה אנשים חשובים שאברהם הכיר. שהרי היה פלא גדול ביצחק שנולד לשרה בגיל 90. וגם אברהם היה עשיר, ואפילו מלכים היו חברים שלו. אבל התורה לא אמרה מי היה במשתה של אברהם.

לעומת זאת אצל איוב (שיש דעה שזה אברהם) כתוב מי הגיע אליו לנחם אותו "...ויבאו איש ממקמו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי…" (איוב פרק ב פסוק יא). על זה אמר שלמה המלך "טוֹב לָלֶכֶת אֶל-בֵּית-אֵבֶל, מִלֶּכֶת אֶל-בֵּית מִשְׁתֶּה" (קהלת פרק ז׳ פסוק ב׳).

שבת שלום

יאיר:)

הידעת? 

האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי אומר, שמה שהיה מיוחד בעקידת יצחק לא היה העובדה שאברהם עשה את מה שה' אמר, שכן האלוקים עצמו ביקש ממנו לעשות זאת! הייתה זאת הזריזות, העובדה שהוא עשה זאת בשמחה וברצון, וזכות זו היא העומדת לנו לעם ישראל לעד. (תניא, אגרת הקודש כ"א).

חידה:

כמה ערים היו בכיכר סדום?

כמה מהן נהפכו?

ומי ניצלה?

תשובה:

"גפרִ֣ית וָמֶ֘לַח֮ שְׂרֵפָ֣ה כׇל־אַרְצָהּ֒ לֹ֤א תִזָּרַע֙ וְלֹ֣א תַצְמִ֔חַ וְלֹא־יַעֲלֶ֥ה בָ֖הּ כׇּל־עֵ֑שֶׂב כְּֽמַהְפֵּכַ֞ת סְדֹ֤ם וַעֲמֹרָה֙ אַדְמָ֣ה וּצְבוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ הָפַ֣ךְ ה'" (דברים כט׳ פסוק כב׳)

כמה ערים היו בכיכר סדום? חמש: סדום עמורה אדמה צבוים וצוהר.

 כמה מהן נהפכו? ארבע. צוהר לא נהפכה.

ומי ניצלה? צוהר

ולמה? כי לוט ביקש שתינצל

חידה:

מי שנוסע לים המלח ורואה את נציב המלח של אשת לוט כמה ברכות הוא צריך לברך ולמה? (גמרא ברכות דף נד:)

תשובה:

הגמרא אומרת שמי שעובר במקום שנעשה בו נס צריך לברך.

אחד המקומות שהגמרא מציינת הוא נציב המלח של אשת לוט. מי שעובר ליד המקום הזה צריך לברך 2 ברכות:

על אשת לוט מברך "ברוך דיין האמת"

ועל לוט אומר "ברוך זוכר את הצדיקים". - רש"י מסביר שהצדיק זה אברהם שבזכותו לוט ניצל.

חידה:

כמו שכולם יודעים לירושלים יש 70 שמות!!!

איזה מהשמות של ירושלים מוזכרים בפרשה שלנו?(שתי שמות) ואיזה שם מוזכר בפרשה הקודמת (לך לך)???

תשובה:

בפרשת וירא מופיעים שני שמות של ירושלים שהם

"וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" (בראשית כב, ב)

"יִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יראה" (בראשית כב, יד)

בפרשת לך לך מופיע:

"וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן." (בראשית יד, יח)

דרך אגב אפשר לראות את הרשימה של כל שבעים השמות במדרש זוטא על שיר השירים פרשה א׳.