כמה שמות היו ליתרו?

רשי אומר לנו שליתרו היו 7 שמות רעואל, יתר, יתרו, חובב, חבר, קיני, פוטיאל. ורשי מביא עוד דעה שהיו לו 6 שמות ורעואל זה האבא של יתרו (סבא של צפורה).

המקומות שיתרו מוזכר בתורה:

1. בפרשת שמות כשמשה מגיע למדין ופוגש את ציפורה ואחיותיה "ותבאנה אל רעואל אביהן..ויתן את ציפורה בתו למשה" (פרק ב' יח'-כב').

2. "וילך משה וישב אל יתר חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה...ויאמר יתרו למשה לך לשלום" (שמות ד' יח')

3. בתחילת פרשת השבוע: "וישמע יתרו כהן מדין חותן משה…" (שמות יח' א').

4. בפרשת בהעלותך ויאמר משה לחובב בן רעואל המדיני חותן משה, נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם, לכה אתנו... " (במדבר י' כט')

5. בספר שופטים בשירת דבורה (הפטרה של שבת שעברה, שבת שירה): "וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה…"

מה שלא מובן הוא מי זה "חובב בן רעואל" שמוזכר במדבר, הרי חובב זה רעואל?

אם נאמר שרעואל זה אבא של חובב למה כתוב בפרשת שמות "ותבאנה אל רעואל אביהן"?

מסביר רש"י בהסבר הראשון שלו שזה אותו בן אדם. ומסביר הרב עמאר (הרב של ירושלים): "והכי נמי למ"ד שרעואל הוא אבי יתרו, מ"מ גם ליתרו קראו רעואל ע"ש אביו,". כלומר גם לאבא וגם לסבא של צפורה קראו רעואל.

ההסבר השני של רש"י אומר שליתרו היו 6 שמות ורעואל היה אבא של יתרו (סבא של ציפורה) - ומה שכתוב "ותבאנה אל רעואל אביהן" זה בגלל "שהתנוקות קוראים לאבי אביהן (=סבא) אבא".

הסבר נוסף של האבן עזרא בפרשת בהעלותך זה ש"דרך המקרא לקרוא לאבי הנערה ולאחיה "חותן". היום קוראים לאח של הכלה/החתן "גיס", אבל בתורה זה נקרא "חותן". ולכן חובב היה אח של ציפורה. ויתרו זה חובב!

לפי הפירוש הזה מי שהגיע למדבר בפרשה שלנו היה אבא של ציפורה (יתרו שהוא רעואל) ואח של ציפורה (חובב).

ואז נראה שחובב הוא זה שנשאר עד פרשת בהעלותך ולכן כתוב " ויאמר משה לחובב בן רעואל המדיני חותן משה (גיס), נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם, לכה אתנו... ".

שבת שלום

יאיר:)

עשרת הדיברות אשר דיבר ה' (?)

בפרשת יתרו אנחנו קוראים על עשרת הדיברות. הפרק מתחיל בפסוק "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר" (פרק כ' פס' א). ואז מפורטים כל עשרת הדברות. אחרי זה מסופר שבנ"י אומרים למשה שידבר הוא עמהם ולא ישמעו את הקב"ה ישירות כי הם מפחדים למות.

אז נשאלת השאלה: כמה דיברות שמעו בנ"י מאת ה' וכמה מפי משה?

בגמרא במסכת מכות דף כג עמ ב' מופיעים דברי ר' המנונא שאומר ששתי דברות שמעו בנ"י מה' והשאר ממשה. הוא נותן רמז לדבר בפסוק "תורה צווה לנו משה", גימטריה של תורה = 611 מצוות שאמר משה, ושתי מצוות ששמענו ישר מה' והם שתי הדברות הראשונות. "אנכי ה' אלקיך" ו"לא יהיה לך".

אבל:אמרנו שבתחילת הפרק כתוב שה' אמר את "כל הדברים האלה" לבני ישראל??

מצד שני: אם מסתכלים על הדברות רואים ששתי הדברות הראשונות כתובות בגוף ראשון, והאחרות בגוף שלישי שזה מחזק את הדעה שה' אמר את שתי הדברות הראשונות ומשה אמר את שאר הדברות.

ואכן יש מ ח ל ו ק ת בין המפרשים:

רש"י והחזקוני (פרק כ' פסוק א') מסבירים שהקב"ה בהתחלה אמר את כל עשרת הדברות "בדיבור אחד" (מה שרק ה' יכול) - וכל ישראל שמעו את הדיבור הזה.

ואז חזר ה' ופירט את הדברות אחת אחת. את שתי הדברות הראשונות שמעו בני ישראל ישר מפי ה'. ואז בנ"י בקשו שמשה ידבר, ולכן משה הוא זה שפירט את שאר הדיברות.

הרמב"ם (מורה נבוכים) מסביר שבנ"י שמעו בשתי הדברות הראשונות את "קול ה'" - אבל היו צריכים שמשה יבאר להם מה הם שומעים. ואת שאר הדברות אמר משה לפי מה שה' אמר לו.

האבן עזרא אומר שאת כל הדברות אמר ה'. יש שוני בסגנון של הדברות (גוף ראשון - גוף שלישי) בגלל ששתי הדברות הראשונות הם העקריות בתורה שה' הוא האלוקים ורק הוא.

הרמב"ן ורבינו בחיי אומרים שבני ישראל שמעו את כל הדיברות מפי ה'. אבל את שתי הדברות הראשונות הם שמעו והבינו ישר מפי ה' - ואת שאר הדברות שמעו מה' אבל היו צריכים שמשה יבאר להם.

לסיכום, ראינו כמה שיטות שמסבירות כמה דיברות שמעו בנ"י ישר מפי ה' - וכמה דיברות משה אמר / הסביר להם.

שבת שלום

יאיר:)

למה לא לבנות את המזבח גזית?

כתוב בפסוק: וְאִם־מִזְבַּ֤ח אֲבָנִים֙ תַּֽעֲשֶׂה־לִּ֔י לֹֽא־תִבְנֶ֥ה אֶתְהֶ֖ן גָּזִ֑ית כִּ֧י חַרְבְּךָ֛ הֵנַ֥פְתָּ עָלֶ֖יהָ וַתְּחַֽלֲלֶֽהָ:(שמות פרק כ פסוק כב)

למה לא לבנות את המזבח גזית?

עונה התורה כי חרבך הנפת עליה.מה זה קשור?

עונה רש"י שני הסברים:

אִם הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ בַּרְזֶל חִלַּלְתָּ, שֶׁהַמִּזְבֵּחַ נִבְרָא לְהַאֲרִיךְ יָמָיו שֶׁל אָדָם וְהַבַּרְזֶל נִבְרָא לְקַצֵּר יָמָיו שֶׁל אָדָם, אֵין זֶה בַּדִּין שֶׁיּוּנַף הַמְקַצֵּר עַל הַמַּאֲרִיךְ (מכילתא). 

וְעוֹד שֶׁהַמִּזְבֵּחַ מֵטִיל שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְפִיכָךְ לֹא יָבֹא עָלָיו כּוֹרֵת וּמְחַבֵּל.

כלומר לפי רש"י המזבח והברזל הם שני ניגודים.

האבן עזרא אומר הסבר אחר, שאסור לסתת את אבני המזבח עם הברזל כי ישאר פסולת שתזרק לפסולת או שאפילו יקחו אותה לעבודה זרה. וזה פירוש הפסוק כִּ֧י חַרְבְּךָ֛ הֵנַ֥פְתָּ עָלֶ֖יהָ(בכך שסיתתה) וַתְּחַֽלֲלֶֽהָ:

הרמב"ן מקשה על האבן עזרא, שהאיסור הוא רק להשתמש בברזל, אבל מותר לסתת עם כלי כסף שלא מברזל - ואז עדיין תשאר פסולת?!

ומסביר הרמב"ן:

שהברזל הוא הסמל של עשיו שנאמר לו "ועל חרבך תחיה" (בראשית פרק כז פסוק מ) ולכן לא מניפים אותו על המזבח.

לסיכום ראינו ארבעה הסברים למה אסור להשתמש בברזל כדי לסתת את האבנים של המזבח. 

• הברזל מקצר חיים והמזבח מאריך.

• המזבח עושה שלום, הברזל משמש למלחמה.

• סיתות בברזל משאיר שאריות וזה לא ראוי שיושלך לפסולת.

• החרב (שעשויה מברזל) היא הסמל של עשיו וגבורתו.

שנזכה לראות את המזבח שיבנה בבית המקדש במהרה בימינו.אמן!

שבת שלום

יאיר:)

יתרו חותן משה

ידועה המחלוקת מתי הגיע יתרו למדבר. האם לפני מתן תורה או אחרי. אבל ברור לפי שתי הדעות שמשה שפט את העם רק אחרי מתן תורה וקבלת התורה. (רש״י ״ויהי ממחרת״).

אז צריך להבין, למה נכתבה הפרשה הזאת לפני פרשת מתן תורה?

אומר הרב נבנצל בשם אביו: שבפרשת מינוי השופטים יתרו נותן עצות למשה ״תעשה ככה״ ואז ״ככה אל תעשה״ וכו׳.. אם אדם רגיל היה במקום משה, הוא היה מתעצבן על יתרו ״למה מי אתה שתיתן לי עצות?״, ״הסתדרתי גם בלי העצות שלך, והוצאתי את בני ישראל ממצרים״ וכו׳.. , אבל משה בענוונותו מקבל את עצת יתרו ושואל את השם.

אומר הרב נבנצל שהפרשה הזאת מראה לנו את ענוותנותו של משה רבינו ומסבירה למה דווקא הוא זכה למסור לישראל את התורה.

שבת שלום

יאיר:)

הידעת?

מתן תורה המופיע בפרשת יתרו היה ביום שבת (גמרא מסכת שבת דף פו-פז). אבל בימינו חג מתן תורה לא יכול לחול בשבת! כי שבועות תמיד יוצא יום אחרי פסח - שהרי יש בינהם מרחק של חמישים יום(ספירת העומר) ואם פסח לא יכול לצאת בשישי (״לא בדו פסח״) אז שבועות לא יכול לצאת בשבת….

הידעת?

למרות שהאיסור בפסוק הוא לסתת את אבני המזבח, שלמה המלך לא השתמש בברזל כדי לסתת את כל אבני המקדש, ולא רק את המזבח.

חידה:

כמה שרים (דיינים) היו לישראל במדבר? רמז: נסו לחשב, ואפשר להסתכל במסכת סנהדרין דף יח׳ עמוד א׳.

תשובה:

רש״י מביא את דברי הגמרא (מסכת סנהדרין דף י״ח עמוד א):

״ושמת עליהם שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמשים, ושרי עשרות״

שרי אלפים: שש מאות.

שרי מאות: ששת אלפים.

שרי חמשים: שנים עשר אלף.

שרי עשרות: ששת ריבוא.

נמצאו דייני ישראל שבעת ריבוא ושמונת אלפים ושש מאות. = 78,600 שרים!

התוספות שואל על החשבון של הגמרא: הרי אם יש שש ריבוא (60,000) של שרי עשרות, אז החשבון של שרי אלפים לא נכון! הרי צריך להיות פחות משש מאות שרים כאלו, שהרי לא סופרים את שרי העשרות בתוך ה״עם״? ועונה התוספות שהשרים עצמם היו מהזקנים שעברו את גיל שישים, ולכן הם לא נספרו במנין של השש מאות ריבוא.

חידה:

• כמה אנשים נקראה על שמם פרשה בתורה?

• כמה אנשים וכמה נשים נקרא על שמם ספר בתנ"ך?

תשובה:

אנשים ונשים שיש על שמם פרשה בתורה: נח, (חיי) שרה יתרו, קרח, בלק, פנחס.

 אנשיםשישעלשמםספר בתנ"ך: יהושע,שמואל,ישעיהו,ירמיהו,יחזקאל,הושע,יואל,עמוס,עובדיה,יונה,מיכה,

נחום,חבקוק,צפניה,חגי,זכריה,מלאכי,איוב,רות,אסתר,דניאל,עזרא,נחמיה.

חידה:

ידוע ש"נשמותיהם של ישראל כולן במעמד הר סיני היו" - האם יתכן שהיו שני יהודים שלא היו במעמד הר סיני (רמז: שמות פרק יח פסוק ג)

תשובה:

כתוב בשמות פרק יח פסוק ג - ד

"וְאֵת, שְׁנֵי בָנֶיהָ: אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד, גֵּרְשֹׁם--כִּי אָמַר, גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה. וְשֵׁם הָאֶחָד, אֱלִיעֶזֶר--כִּי-אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי, וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה"

אז התשובה היא גרשום ואליעזר????

לא. יש מחלוקת…

דעה אחת אומרת שיתרו הגיע עם בניו של משה לפני מתן תורה ואז כולם היו במעמד הר סיני.

והדעה השנייה אומרת, שיתרו הגיע עם בניו של משה אחרי מתן תורה. החזקוני אומר "שלפי שיטה זו צריך לומר גרשום ואליעזר לא עמדו על הר סיני ,ואף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר, שלא הוזכרו מכאן ואילך בשום מקום בתורה" (חזקוני יח כז)