למה יוסף לא סיפר לאביו כי הוא משנה למלך ???

יוסף יוצא מבית האסורים אחרי שנתיים עיכוב ומתמנה לשליט מצרים (משנה למלך).למה יוסף לא שולח שליח לארץ ישראל כדי להודיע לאביו כי הוא משנה למלך והוא יכול לדאוג לו לאוכל? הרמב"ן עונה שיוסף האמין שהחלומות צריכים להתגשם ושלא סתם נשלח למצרים ולכן יוסף מחכה שיתקיימו החלומות.אם יוסף היה מגלה לאביו החלומות לא היו מתגשמים.

רבי יצחק עראמה מקשה על הרמב"ן,ואומר שכיבוד הורים יותר חשוב מהחלומות של יוסף ועדיף לא לצער את אביו ולתת לה' לטפל בחלום כי אם ה' ירצה החלום התגשם גם אם יספר. לכן הוא מסביר שיוסף לא יצר קשר עם יעקב כי רצה לבדוק את האחים אם חזרו בתשובה מלאה.

שבת שלום

יאיר:)

המסורה על פרשת מקץ

חכמי המסורה כותבים בסוף כל פרשה את מספר הפסוקים (מופיע בחומש מקראות גדולות) בפרשת מקץ מופיע "קמ'ו … ותבות (מילים) אלפיים כ'ה" 

וזה יוצא דופן מהרגיל כי אף פעם המסורה לא כותבת כמה מילים יש בפרשה!

ר שלום רוזנבליט (בספר דברי שלום ואמת)  מסביר שיש מילה בעייתית בפרשה - המילה "אברך" רש"י מביא מחלוקת בפירוש המילה: 

רבי יהודה אומר שזה מורכב משתי מילים "אב" בחכמה ו"רך" בשנים.

בן דרומסקית אומר לר' יהודה "עד מתי אתה מעוות לנו את הכתובים" ואברך בא מהמילה "ברכיים" והכוונה שכולם כפופים ליוסף.

מסביר הרב רוזנבליט שאם סופרים את המילה אב-רך כשתי מילים אז מגיעים ל2025 מילים - כמו ר' יהודה.

הוא מקשר את זה גם לחנוכה (בדרך כלל פרשת מקץ נקראת בשבוע של חנוכה): נר בגימטריה זה 250. שמונה ימים כפול 250 זה 2000. וכ"ה בכסלו זה התוספת של 25. וקיבלנו 2025 מילים.

שבת שלום

יאיר:)

חיפוש יוסף

בפרשה מסופר על האחים שבאים למצרים לקנות אוכל. המדרש מספר שכל אחד מהאחים נכנס למצרים בשער האחר, כדי לחפש את יוסף. ולכן יוסף אומר להם שהם מרגלים.

רגע, האחים באו לחפש את יוסף - אבל כשהוא עומד מולם הם "לא הכירוהו"??? 

רש"י מסביר: "שיצא מאצלם בלא חתימת זקן, ועכשיו מצאוהו בחתימת זקן" (פרק מ"ב פסוק ז'). כשיוסף עזב את האחים שלו הוא היה בן 17 - בלי זקן. עכשיו במצרים הוא בן 39 ויש לו זקן והוא נראה אחרת. ולכן האחים לא זיהו אותו.

אם האחים לא זיהו אותו, אז איך הוא זיהה אותם?

עונה החזקוני: "לפי שהיו קורין זה את זה בשמם והיה מכיר לשונם ושמם".

אז מה יש לנו פה?

האחים מחפשים את יוסף ולא מזהים אותו. לעומת זאת יוסף מזהה אותם לפי השם שלהם והשפה שלהם (והקול?).

אז למה הם לא מצליחים לזהות אותו?

הרמב"ן אומר שיוסף התחפש ו"שם מצנפת על מצחו ועל מקצת הפנים, ושינה את עצמו".

החזקוני עונה על כל השאלות ששאלנו ואומר שהאחים לא זיהו את  יוסף בגלל:

• שהיה בחתימת זקן

• שמו נשתנה לצפנת פענח (ולא נקרא יוסף…)

• מדבר לשון מצרית

• האחים לא שמעו את יוסף עצמו אלא את המתורגמן ("המליץ" זה מנשה).

תירוץ נוסף שאפשר לומר הוא שהאחים לא תיארו לעצמם אפשרות שיוסף הוא המשנה למלך מצרים, ולכן לא זיהו אותו (ולא חפשו בארמון…).

שבת שלום

יאיר:)

למה שנאמין ליוסף ?

תארו לעצמכם שאתם פרעה המלך,חלמתם חלום ממש מוזר - אתם קמים בבוקר וקוראים לכל היועצים. לכל אחד יש פירוש משלו לחלום. לאיזה מהמומחים להאמין? (מי בכלל יכול להיות מומחה לפתרון חלומות?)

ואז בא שר המשקים (זה שזרקתם לפני כמה זמן לבית האסורים) ואומר שהוא מכיר עבד עברי שיודע לפתור חלומות. אתם נותנים לאותו עבד צאנס, מה יש להפסיד…

גם הוא נותן פירוש משלו לחלום, ואפילו נותן לכם הוראות מה לעשות כדי שלא יהיה רעב.

למה שתאמינו דווקא לפירוש שלו? הרי זה עבד עברי שהרגע הוצאתם מבית האסורים. מה הוא טוב יותר מהחרטומים שאתם מכירים מאז שהייתם קטנים?

על השאלה הזאת עונים המפרשים על הפסוק.

הרד"ק מביא שלושה תירוצים:

1. ויטב הדבר בעיני פרעה, כי הבין כי עצתו טובה וקרוב לחלום - כלומר הפתרון של יוסף נראה הכי דומה לחלום של פרעה

2. היו ליוסף המלצות של שר המשקים והוכחות שהפתרונות שלו מתגשמים.

3. יוסף נשמע מקצועי, הוא לא התחיל לספר סיפורים, לא התלבט,  אלא ישר אמר "הנה שבע שנים באות"(פסוק כט׳).

המדרש ״שכל טוב״ עונה על השאלה הזאת ואומר שכשפרעה חלם את החלום הוא גם ראה את הפתרון ואז שכח אותו. ועכשיו כשיוסף אמר את הפתרון פרעה נזכר בפתרון.

פירוש נוסף אומר שכתוב בפסוק ״וַיִּיטַב הַדָּבָר, בְּעֵינֵי פַרְעֹה, וּבְעֵינֵי, כָּל עֲבָדָיו.״ (בראשית פרק מא פסוק לז) הפירוש של יוסף היה מקובל על כולם ולכן הוא כנראה הפירוש הנכון.

שבת שלום

יאיר:)

"נָחֵשׁ יְנַחֵשׁ איש אשר כמוני"

כתוב בפסוק:

"הֲל֣וֹא זֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִשְׁתֶּ֤ה אֲדֹנִי֙ בּ֔וֹ וְה֕וּא נַחֵ֥שׁ יְנַחֵ֖שׁ בּ֑וֹ הֲרֵעֹתֶ֖ם אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶֽם׃" (בראשית פרק מד' פסוק ה').

איך יוסף יכול לנחש בגביע, אם הגביע אצל בנימין ולא אצלו???

נביא שלושה תירוצים:

האבן עזרא מסביר ש״ניחשתי״ זה ״ניסיתי״. כלומר יוסף טוען שהוא ניסה את האחים, ו״הוריד את העיניים״ שלו מהגביע לכמה דקות, כדי לבדוק אם הם אנשים ישרים או לא. ולכן הטענה של עבדי יוסף לאחים היא שהם היו אמורים לדעת שאדם חכם כזה, לא ישאיר סתם את הגביע, אלא עשה את זה בכוונה כדי לנסות אותם. 

רש"י אומר, שיוסף היה מנחש מי גנב את הגביע מהשכל והאינטואיציה שלו - כמו שכתוב בפסוק טו "וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ יוֹסֵ֔ף מָֽה־הַמַּעֲשֶׂ֥ה הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עֲשִׂיתֶ֑ם הֲל֣וֹא יְדַעְתֶּ֔ם כִּֽי־נַחֵ֧שׁ יְנַחֵ֛שׁ אִ֖ישׁ אֲשֶׁ֥ר כָּמֹֽנִי׃" כלומר ״איש חשוב כמוני יודע לנחש ולדעת מדעת ומסברא ובינה כי אתם גנבתם הגביע״.

הרמב"ן ורבינו בחיי אומרים שיוסף לא מנחש בעזרת הגביע בעצמו, אלא יכול להעזר ב"מנחשים" שלו, מי גנב את הגביע. ולכן יוסף גם ידע אחרי מי לרדוף.

החזקוני לא מוכן לקבל שיוסף היה ״מנחש״ מלשון קסם, כי זה גנאי לאדם גדול להתעסק ב״ניחוש״. ולכן הוא מביא שלושה תירוצים.

תירוץ ראשון כמו התירוץ של האבן עזרא שמדובר בנסיון שיוסף עושה לאחים.

תירוץ שני כמו התירוץ של הרמב״ן ורבינו בחיי שיוסף התייעץ במנחשים שיגידו לו איפה הגביע. 

ותירוץ נוסף, שיוסף ראה בהעלמות של הגביע ״אות״ שמשהו רע קורה - סוג של ״ניחוש״. ולכן טרח לחפש את הגביע ורדף אחרי האחים. 

תשאלו מה קרה עם הגביע של יוסף? 

מופיע ב״המדרש הגדול״ שהגביע השתמר למשך 210 שנה. ואז כשמשה רצה להעלות את עצמות יוסף מהיאור, הוא שבר את גביע הכסף לארבע חתיכות, צייר על כל אחת צורה של חיה.הוא צייר על חתיכה אחת אריה, על השנייה שור, השלישית נשר, והרביעית צורת אדם. משה רבינו זרק את החתיכות אחת אחרי השנייה ליאור ולבסוף הארון של יוסף צף על פני המים.

(המדרש הזה חולק על המדרש הידוע שמשה כתב את השם המפורש על חרס או קלף וזרק ליאור).

שבת שלום

יאיר:)

חידה:

בפרשה מסופר על היאור של מצרים. אנחנו יודעים שהיאור זה הנילוס.

איזה שם נוסף של היאור מופיע בפרשת בראשית?

תשובה:

השם הנוסף הוא פישון. בפרשת בראשית (פרק ב פסוק יא) מסופר שבגן עדן היו ארבע נהרות "שם האחד פישון". אומר רש"י: פישון - הוא נילוס נהר מצרים, ועל שם שמימיו מתברכין ועולין ומשקין את הארץ נקרא פישון, כמו "וּפָשׁוּ פָּרָשָׁיו".

דבר אחר:פישון שהוא מגדל פשתן, שנאמר על מצרים "וּבֹשׁוּ עֹבְדֵי פִשְׁתִּים".

חידה:

באיזה תאריך יוסף שוחרר מבית האסורים? (מסכת ראש השנה דף יא עמוד א

שמות רבה יח יא).

תשובה:

לפי מסכת ראש השנה (דף יא עמוד א) יוסף שוחרר מבית האסורים בראש השנה אבל לפי המדרש (שמות רבה יח יא) יוסף שוחרר בטו בניסן שנתיים בדיוק לפני שיעקב ובניו באו למצרים ו212 שנים לפני שיצאו ממצרים.