הנשיאים

הנשיאים הביאו מתנות למשכן ו"אכשהוא" הם הביאו את אותו דבר והתורה מאריכה וכותבת כל שבט מה הוא הביא.אפשר היה לכתוב על שבט אחד..ואז לציין שכולם הביאו כמוהו. בדרך כלל, התורה לא כותבת מילים מיותרות. אז אם כולם הביאו אותו דבר, מה הסיבה שהתורה חוזרת שתים עשרה פעמים על כל הפרטים? 

הרמב"ן מביא שני תירוצים.

התירוץ הראשון אומר שהתורה רצתה לתת כבוד לכל אחד מהנשיאים ולכן הזכירה לא רק את שמו אלא גם את מעשיו וכדי שלא נחשוב שהנשיא שהביא ראשון הוא מכובד יותר מן מהאחרים התורה אח"כ מחברת את מה שכולם הביאו כדי להגיד שכולם שווים.

התירוץ השני אומר שלמרות שנראה לנו שכל הנשיאים העתיקו אחד מהשני , לכל אחד מהם היתה כוונה אחרת שגרמה לו להביא קערת כסף אחת שלושים ומאה משקלה וכו' לדוגמא רש"י מסביר לנו שנתנאל בן צוער נשיא שבט יששכר הביא קערת כסף שבגימטריה זה 930 כנגד השנים שחי האדם הראשון

ונחשון בן עמינדב נשיא שבט יהודה הקריב קערת כסף "כנגד הים שהוא מקיף את העולם כולו ודומה לקערה" 

תירוצים נוספים שראיתי בספר שבת בשבתו:

1. כשנחשון בן עמינדב הביא את הקורבן יכול היה להגיד נתנאל בן צוער,שהקריב אחריו אולי נוסיף עוד איזה משהו כדי שיחשבו שאני יותר משקיע,  אז התורה מלמדת אותנו שכולם כיבדו אחד את השני והביאו אותו דבר

2. התורה לא ציוותה על הנשיאים מה להקריב ומזה שכולם הקריבו אותו דבר כנראה שהם תיאמו בינהם והגיעו להבנה ולכן התורה מאריכה ומספרת לנו את שבחם שהגיעו להסכמה והבנה בינהם (שמדובר בכבוד , במדרש מובא ששבט יששכר הוא זה שיעץ לכולם להביא אותו דבר)

3. לא כל השבטים היו באותו גודל (תסתכלו בחידה של פרשת במדבר) אבל בכל זאת התחשבו בשבטים הקטנים והעניים , וגם העשירים וגם העניים הביאו אותו דבר.

שבת שלום

יאיר:)

פרדוקס הכהן

יש פרדוקס ידוע שנקרא פרדוקס הספר. זה הולך ככה:

בעיירה גר ספר, המספר את כל התושבים שאינם מספרים את עצמם, ורק אותם. האם הספר מספר את עצמו?

אם הספר מספר את עצמו, יש סתירה. שהרי הוא מספר רק את אלה שאינם מספרים את עצמם, ולכן לא אותו. ואם הספר לא מספר את עצמו, אז הוא לא מספר את כל התושבים שאינם מספרים את עצמם.. שוב סתירה.

ואיך זה קשור לפרשת השבוע???

בפרשת השבוע ה' מצווה את הכהנים לברך את בני ישראל בברכת כהנים. ומי מברך את הכהנים?

ה' אומר "ושמו את שמי על בנ"י ואני אברכם"(במדבר ו כז)

ההסבר הפשוט הוא שהכהנים יברכו את בנ"י וה' יברך את הכהנים

כלומר אברכם = אברך אותם (את הכהנים).

רש"י מביא פירוש נוסף ""אני אברכם" לישראל ואסכים עם הכהנים"

מסביר השפתי חכמים: שה' לא מברך בעצמו, אלא הכהנים מברכים את בני ישראל וה' מסכים איתם.

החזקוני מסביר כמו רש״י שהמילה ״אברכם״ פירושה אברך את ישראל. אבל מסביר אחרת מרש"י,ואומר שהשם הוא זה שמברך את ישראל והכהנים הם השליחים שלו להביא את הברכה לבני ישראל.

שבת שלום

יאיר:)

עבודת עבודה

בפרשת נשא אנחנו ממשיכים לקרוא על מפקד בני לוי. התורה מתארת את מספר האנשים בכל משפחה של שבט לוי, ומתארת מה התפקיד שלה במלאכת המשכן.

בסוף המפקד כתוב:

״מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כָּל הַבָּא לַעֲבֹד עֲבֹדַת עֲבֹדָה וַעֲבֹדַת מַשָּׂא בְּאֹהֶל מוֹעֵד״ (במדבר ד מז)

מה זה עבודת עבודה? איזו עבודה זו שזכו בה הלויים?

יש מספר פירושים. נביא שלושה מהם:

1. החזקוני אומר "עבודת עבודה" - זו עבודת ההורדה והקמת המשכן המוטלת השווה על כל משפחות הלווים.

2. דעת זקנים מבעלי התוספות מסבירים שעבודת עבודה זה מלאכות הפשט וניתוח של הקרבנות  שאותם היו עושים הלווים - ואלו מלאכות שהם מלאכות עזר להקרבת הקרבנות שעשו הכהנים. 

3. רש"י ורבינו בחיי מסבירים ש"עבודת עבודה" - "הוא השיר במצלתים וכנורות שהיא עבודה לעבודה אחרת" - כלומר  עבודת הלוויים היא לשיר בבית המקדש בזמן שהכהנים מקריבים את הקרבנות. 

לסיכום הבאנו שלוש דעות איזו עבודה זכתה לכינוי ״עבודת עבודה״.

החזקוני, הקמה והרכבה של המשכן

דעת זקנים מבעלי התוספות אומרים הפשט וניתוח הקרבנות.

ורש"י ורבינו בחיי אומרים שעבודה לעבודה = שירה

שבת שלום

יאיר:)

הידעת?!

כולם מכירים את לא ״אדו ראש ולא בדו פסח״.

אבל יש גם ימים כמו לא בה״ז לא אג״ה ולא אג״ו.

למשל ח׳ סיוון וט״ו סיוון לא יכולים להיות ב ״בהז״ (כלומר יכולים להיות רק ביום ראשון, שלישי, רביעי או שישי)

ולכן אף פעם לא יקראו בח׳ סיוון בתורה!

חידה:

מה משותף: לשמשון הגיבור, שמואל הנביא ולאמנון בן המלך דוד?🥂🍷

רמז:גמרא נזיר דף ד עמוד ב

תשובה:

שלושתם היו נזירים!!!!