כל אחד יודע שבתורה לפעמים מופיעות בסוף הפסוק האותיות פ,ס (פרשות פתוחות וסגורות) אבל ידעתם שבפרשת פנחס יש פ באמצע פסוק!!!
כתוב בפרק כו פסוק א "ויהי אחרי המגפה" - ואז יש את האות פ - ואז בשורה חדשה יש את המשך הפסוק - "ויאמר ה' אל משה ואל אלעזר בן אהרן הכהן לאמר". וה' מצווה אותם לספור את בנ"י.
רגע למה התורה מפסיקה בין החלק הראשון לחלק השני של הפסוק?
בעל הטורים שואל את השאלה הזאת ועונה "פרשה זו פתוחה - שעשה הפסק בין המגפה למנין שלא תשלוט המגפה בפקוד אותם".
הוא מסביר שבגלל שיש חשש כשסופרים אנשים במספרים , יכולה להיות מגיפה - כמו שהיה בימי דוד המלך. אז התורה עשתה הפסקה בין החלק הראשון שמדבר על מגיפה, והחלק השני שה' ציווה לספור את בנ"י.
החזקוני מסביר, שהתורה הפסיקה כדי לומר ש"כאן נפסקה גזרת מתי מדבר, מכאן ואילך בא למנות הבנים מבן עשרים שנה ומעלה שנכנסו לארץ". ההפסקה באמצע הפסוק באה לומר שכאן מתחלף דור. אחרי המגפה כל האנשים שנשארו הם הדור שיכנס לארץ.
אור החיים מסביר שההפסקה באמצע הפסוק באה בשביל לומר שהסיבה שה' אמר למשה לספור את בנ"י היא לא רק בגלל המגיפה - אלא יש סיבה נוספת. ולכן עושים הפסקה לשורה חדשה לפני הציווי לספור את בנ"י.
אור החיים אומר שהסיבה הראשונה לספור את בנ"י, היא המגיפה שכתובה בתחילת הפסוק.
והסיבה השניה שבגללה משה סופר את בנ"י היא, שמשה הוא כמו רועה צאן שסופר את הכבשים שמקבל אותם בבוקר ואחר כך כשמחזיר אותם בערב. כשמשה קיבל את עמ"י הוא ספר אותם (ספר שמות). עכשיו כשהוא עומד למות הוא "מחזיר" את בנ"י לה' ולכן הוא סופר אותם שוב.
ההפסקה באמצע הפסוק רומזת שיש שתי סיבות שונות והמגיפה היא לא הסיבה היחידה.
לסיכום, ראינו שלושה הסברים שונים למה התורה הפסיקה באמצע הפסוק.
שבת שלום
יאיר:)
בפרשה אנחנו קוראים על מפקד בני ישראל שנעשה אחרי המגיפה.
במפקד הזה הוא מנו את בנ"י לפי משפחות.
רגע,איך חילקו את בנ"י למשפחות? כל אחד יכול להחליט שהוא מקים משפחה חדשה?
התשובה היא שהנכדים של יעקב,(הבנים של השבטים) הם ראשי המשפחות.
בסוף המפקד, קוראים על בני בנימין:בֶ֗לַע אַשְׁבֵּ֕ל אֲחִירָ֕ם שְׁפוּפָ֕ם חוּפָ֕ם - זה מוזר, כאן מופיעים רק חמש משפחות - אבל בפרשת ויגש למדנו שלבנימין היו 10 בנים?? ("בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל, גֵּרָא וְנַעֲמָן, אֵחִי וָרֹאשׁ; מֻפִּים וְחֻפִּים, וָאָרְדְּ" - בראשית מו כא)?
רש"י מזכיר עוד משפחות שלא מופיעות במפקד כמו משפחת אוהד בן שמעון וגם אצבון בן גד. ויש גם משפחות "חדשות" כמו "משפחת הזרחי"
את השינויים במשפחות אפשר להסביר, שחלק משמות המשפחה השתנו וגם לא לכל הנכדים היו צאצאים ולכן חלק מהמשפחות נעלמו עם הזמן.
רש"י מביא פירוש שמבוסס על התלמוד ירושלמי (סוטה א י) שמסביר לאן נעלמו חלק מהמשפחות:
"...כשמת אהרן נסתלקו ענני כבוד ובאו הכנענים להלחם בישראל ונתנו לב לחזור למצרים וחזרו לאחוריהם ח' מסעות מהר ההר למוסרה ורדפו בני לוי אחריהם להחזירם והרגו מהם שבע משפחות…"
למדנו שבנ"י היו מחולקים לפי משפחות, והמקור של כל משפחה היה בבנים ובנכדים של יעקב אבינו. וכמו שמסביר הרמב"ן בני ישראל עשו את זה כדי שידעו מי יהודי ולא יתערבבו עם המצרים.
שבת שלום
יאיר:)
בעברית תקנית השם פנחס יכול להיכתב בכתיב מלא (פינחס עם שווא נע) ובכתיב חסר (פנחס עם שווא נח).
אבל פרשת פינחס מתחילה בפסוק ״ "פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר… הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ולכן נכתוב ״פרשת פינחס״ והשווא באות נון הוא שווא נע.
בפרשה אנחנו קוראים על חמשת בנות צלפחד. הן מוזכרות כמה פעמים בתורה - כל פעם בסדר אחר! אז מי היתה הבת הכי גדולה, ומי הבת הכי קטנה?
רמז: רש"י האחרון בספר במדבר (פרק לו' פסוק יא')
לפי רש"י מחלה הגדולה ונועה הייתה הקטנה.
בנות צלפחד מוזכרות שלוש פעמים בחומש במדבר בסדר שונה:
במדבר כו:לג - מחלה,נעה,חגלה ותרצה
במדבר כז:א - מחלה,נעה,חגלה,מלכה,תרצה
במדבר לו:יא - מחלה,תרצה,חגלה,מלכה,נעה
רש"י אומר שהסדר שונה בכל מקום כדי להראות שהן כולן שקולות זו לזו בחכמה. אבל הן התחתנו לפי הגיל (הבכורה ראשונה, אחר כך השניה וכו) ולכן הסדר שמוזכר בפרק לו', שם התורה מספרת שהן התחתנו. הוא סדר הגילים. כלומר: הבכורה היא מחלה והצעירה היא: נעה.
במפקד אנחנו קוראים על בני אשר.
בבני אשר יש משהו מיוחד!,שבט אשר הוא השבט היחיד שמופיעה בו בת!!! שרח בת אשר.
אז החידה היא: למה דווקא שרח בת אשר מופיעה במפקד?
לפי הרב שטיינזלץ, שרח הייתה האישה הכי זקנה במחנה ישראל והיתה מיורדי מצרים, ולכן הזכירו אותה במפקד עם בני יעקב. ואפילו אומר הרב שטיינזלץ שלפי המדרש יעקב בירך אותה שלא תמות לעולם!