מצווה לאכול בשר או מותר לאכול בשר?

בפרשת ראה משה ממשיך להכין את בני ישראל לכניסה לארץ.

בפסוק כתוב:"כִּי-יַרְחִיב ה' אֱלֹקיךָ אֶת-גְּבֻלְךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ, וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר, כִּי-תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר--בְּכָל-אַוַּת נַפְשְׁךָ, תֹּאכַל בָּשָׂר. כִּי-יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקיךָ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם, וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן ה' לְךָ, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ--וְאָכַלְתָּ, בִּשְׁעָרֶיךָ, בְּכֹל, אַוַּת נַפְשֶׁךָ. (דברים יב' כ' - כא').

בגמרא במסכת חולין (דף טז׳) יש מחלוקת בין רבי עקיבא לרבי ישמעאל, האם בני ישראל במדבר יכלו לאכול סתם בשר או לא.

רבי עקיבא אומר שבמדבר יכלו לאכול בשר גם בנחירה (הריגת הבהמה על ידי דקירה ולא בשחיטה) ומשעה שיכנסו לארץ ישראל חייבים לשחוט לפני אכילה.

רבי ישמעאל אומר שבמדבר היה מותר לאכול בשר רק אם הקריבו קרבן שלמים וכשיכנסו לארץ יהיה מותר גם לאכול "סתם ככה" בשר (בשחיטה!).

הרב יהודה נחשוני בספר "הגות בפרשיות התורה" שואל האם יש מצווה לאכול בשר או שרק מותר לאכול בשר?

אז מה נראה לכם, חייבים לאכול שניצל?

בטח אתם אומרים שלא חייבים - הרי האנשים עד נח, לא אכלו בשר בכלל… (ראה דבר תורה פרשת נח)

מצד שני, נאמר "אין שמחה אלא בבשר וביין" - אז צריך לאכול בשר…

הרב נחשוני מביא את דברי רבינו סעדיה גאון בספר המצוות שמונה את המצווה שכתובה אצלנו "כי ירחיב" כמצווה לאכול בשר. רס"ג אומר:

 "רחב גבולך והתאוית, תדשנה טובי ותשבע"

הרב נחשוני מסביר שאם ה' מרחיב חלקו של אדם, והוא יכול לאכול בשר, הוא צריך לאכול בשר.

אבל רס"ג הוא היחיד בין מוני המצוות (הרמב"ם, הרמב"ן ועוד) שמונה מצווה זאת בתוך תרי"ג המצוות.

לעומת דעת רס"ג, יש מהמפרשים (אברבנאל באחד מפרשיו) שאומרים שהאידיאל של האדם הוא להיות צמחוני - כמו שהיה עד נח - והתורה רק אומרת שאם אדם מתאוה לבשר הוא יכול לאכול בשר שנשחט.

שבת שלום

יאיר:)

 "ראה" ולא "ראו"

נאמר בפרשה "ראה אנוכי נותן לפניכם היום היום ברכה וקללה״

בעל הטורים שואל למה נאמר לשון יחיד "ראה" ולא "ראו", שהרי מדבר אל כל עם ישראל?

בעל הטורים מביא מספר תשובות. נציין כאן שניים מהם:

1. "ראה" אמר לכל אחד ואחד בפני עצמו.

2. ראה נאמר ליהושע. משה צוה אותו לברך את ישראל על הר גריזים והר עיבל שיכנסו לארץ.

שבת שלום

יאיר:)

שחיטה והכשרת בשר

אמא של משפחת בוזגלו עמדה ליד המקרר הגדול בסופרמרקט ובחרה עוף גדול.

"אמא תראי, העוף הזה זול יותר וגם גדול יותר" למה את לא קונה אותו אמר חיים שמת על עוף אמא שלו ענתה לו "אכן הוא זול יותר אך הוא איננו בהכשר כמו שאנו מקפידים עליו."

מדוע צריך הכשר לעוף??? התעניין חיים .

אמא שלו הכניסה לעגלת הסופר את העוף היקר יותר והשיבה לו: "אנחנו לא אוכלים עוף אם השוחט, ששחט את העוף, אינו יראה שמים שבקי בהלכות שחיטה. אמנם איננו מכירים בעצמנו את השוחט. ששחט את העוף אך אנו סומכים על הרב שנתן השגחתו לעוף, שהוא מכיר את השוחט ויודע מי הוא לאחר השחיטה מכשירים את העוף,מולחים אותו , מדיחים אותו היטב ומוציאים ממנו את כל הדם,משום שהדם הוא הנפש, ובאכילת דם הבהמה אנו מטמטמים את נפשנו אנו. לכן, גם בעניין הכשרת הבשר, אנו מעדיפים לקנות עוף אך ורק בהשגחת הרב שאנו סומכים עליו, שהעופות שתחת השגחתו הכשרו לפי כל ההלכות.".

שבת שלום

יאיר:)

במקום אשר יבחר ה׳

בפרשת ראה התורה מצווה להרוס את המקומות של העבודה הזרה, ואומרת לבני ישראל שיקריבו קורבנות רק במקום שה׳ יבחר ולא בכל מקום שהם רוצים. כתוב: "ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם … ואבדתם את שמם מן המקום ההוא  לא תעשון כן לה' אלהיכם כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה"(דברים יב ג-ה)

הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' מה זה המקום הזה???

כולם יודעים שהכוונה לירושלים שם יבנה בית המקדש. בדבר תורה נביא שני פירושים למה לא נכתב בפירוש שם המקום, ורק "במקום אשר יבחר ה'".

החזקוני:

החזקוני מסביר שה' אמר דווקא המקום אשר יבחר ה' כי השכינה שרתה בכמה מקומות ואם ה' היה אומר רק מקום אחד היינו חושבים שרק שם צריך להביא קורבנות ומעשרות אבל כשה' אומר הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' זה כולל את כל המקומות שהשכינה שרתה בהם,למשל: הגלגל,נוב,גבעון,שילה, בית המקדש וכו'

רבינו בחיי מביא שלוש תשובות שאומר הרמב"ם (בספר מורה נבוכים)

1. אם ה' היה אומר הר המוריה במקום הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' כל האומות היו שומעות שזה מקום חשוב ליהודים וכולם היו רוצים להחזיק בו ויהיו הרבה מלחמות על המקום.

2. אם ה' היה אומר שהמקום שהוא יבחר יהיה ירושלים כל הכנענים היו משחיתים את ירושלים עד היסוד כדי שיהיה קשה לבנ"י לכבוש אותה(בנ"י יראו את הארץ ההרוסה שה' הביא אותם אליה ויוותרו על המקום וכך הכנענים ינצלו) 

3. השבטים היו רבים כל הזמן איפה יהיה המקום שה' יבחר ולכן ה' לא רצה לגלות כי אם היה מגלה היתה מריבה גדולה ומחלוקות רבות יותר בין השבטים.

שבת שלום

יאיר:)

"רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה"

הפרשה מתחילה בפסוק "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה" (דברים פרק יא׳ פסוק כו׳). נשאלת השאלה למה כתוב ראה? הרי ראה זה לשון יחיד למה לא כתוב ראו שזה לשון רבים?

המפרשים דנים בעניין זה ומביאים מספר פירושים.

האבן עזרא אומר: "ראה" בלשון יחיד כי משה בא אל כל אחד ואומר לו בנפרד. 

בעל הטורים אומר:

1. "ראה" אמר לכל אחד ואחד בפני עצמו (כמו הפירוש של האבן עזרא).

2. ראה נאמר ליהושע. משה צוה אותו לברך את ישראל על הר גריזים והר עיבל שיכנסו לארץ.

3. הפרשה מדברת על הברכות והקללות שכתובות בהמשך ספר דברים. הקללות והברכות האלו נאמרו בלשון יחיד ולכן גם "ראה" נאמר בלשון יחיד.

4. הפסוק אומר "ראה אנכי" - כדי לרמוז לישראל: ראה עשרת הדיברות שפותח ב"אנכי" ותקיים אותה כי כל המצוות כלולות במצווה הזו.

5. משה אומר "ראה אנכי" כי כוונתו לאמר "ראה אנכי" פירושו ממני (משה) תראו וככה תעשו".

6. כשמשה קיבל את התורה הוא קודם לימד את אהרן אח"כ לימד את הבנים של אהרן ואז את הזקנים ,והזקנים העבירו לכל עם ישראל. אותו דבר עכשיו משה אומר קודם לאהרן(ראה- לשון יחיד) ואז אומר לבנים של אהרן(לפניכם - לשון רבים)וכ'ו

7. בסוף הפרשה הקודמת - פרשית והיה אם שמוע - התורה אומרת שיש שתי אפשרויות: אם נשמע בקול ה', נקבל ברכה. אם לא נשמע בקולו, נקבל קללות. בא משה ואומר "רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם בְּרָכָה" כלומר "לכם אני אומר שתבחרו בברכה"

8. בדרך כלל אנשים שמוכרים דברים  מציגים רק חלק מהמוצרים שיש או שהם מבליטים את המוצר שהם רוצים שתבחר, ומסתירים אפשרויות אחרות. 

אבל משה רבינו אומר שהוא רוצה שנראה את כל ה"מוצרים" (אפשרויות שה' נותן לנו) - ואז נדע לבחור בברכה ולא בקללה.

שבת שלום

יאיר:)

חידה:

בפרשת ראה מוזכרים שלושת הרגלים.אבל רק בשניים מהם מופיע הציווי "ושמחת".

1. על איזה חג לא נאמר ושמחת, ולמה?

2. האם יש מצווה לשמוח גם בחג הזה? 

רמז: דברים פרק טז׳ פסוקים  י׳ עד יב׳.

תשובה:

בשבועות וסוכות נאמר ״ושמחת״ אבל בפסח לא נאמר בפירוש ״ושמחת״.

בפסיקתא דרב כהנא מביא שתי סיבות: 

1.״שבפסח התבואה נידונית ואין אדם יודע אם עושה היא השנה אם אינה עושה, לפיכך אין כתוב שם שמחה.״ - בפסח עוד לא יודעים איך תהיה התבואה של השנה, ולכן האדם לא שמח עדיין כמו בשבועות ובסוכות.

2. דבר אחר: למה לא כתוב שם שמחה, בגלל שמתו בו המצרים. (ולכן גם לא אומרים הלל שלם כל החג).

והתשובה לשאלה השנייה ברור שמותר לשמוח בחג פסח ואפילו רצוי

חידה:

בפרשת ראה מופיעה מצוות צדקה. למה לא מברכים על מצוות צדקה?

תשובה:

הרשב"א כותב שהסיבה שלא תקנו ברכה היא בגלל שזאת מצווה שתלויה בהסכמת העני, ואם העני לא יסכים לקבל תהיה ברכה לבטלה.

בעל ה"תורה תמימה" מסביר שמאחר ומצוות צדקה היא לא רק ליהודים לא ניתן לומר "אשר קדשנו במצוותיו"בגלל שזאת מצווה שאינה מיוחדת לנו. 

ויש שמסבירים, שאם הייתה מצווה לברך לפני שנותנים צדקה, עד שנותן הצדקה היה מכוון את כל הכוונות המיוחדות בברכות, היה העני מת מרעב...