המרגלים

בפרשה מסופר על המרגלים ששלח משה. ונשאלת השאלה למה שלחו כל כך הרבה אנשים ולא רק שניים כמו שיהושע שלח?

הרמב"ן שואל את השאלה הזאת ואומר שבדרך כלל המנהג שישלחו שני אנשים מרגלים אבל ה' ידע שהם עלולים לחטוא ולכן אמר למשה לבחור אנשים חשובים שלא יחטאו. וה' אמר למשה לבחור נציג מכל שבט כדי שאם הם בכל זאת יחטאו  לא יהיו שבטים שיוכלו להגיד שהם לא היו שם... 

שאלה נוספת היא, מי היו האנשים שמשה שלח? כתוב בפסוק "ראשי בני ישראל המה". אבל נראה שהם לא היו הנשיאים של השבטים שקראנו עליהם בפרשת נשא, שהקריבו הקרבנות. שהרי המרגלים נשלחו בכ"ט סיוון (וחזרו בט'  באב) וחנוכת המשכן היתה שלושה חודשים קודם. ולא יכול להיות שכל הנשיאים התחלפו בזמן כל כך קצר.

חיפשנו במפרשים ומצאנו כמה דעות בנושא: 

רש"י אומר: "אנשים" לשון חשיבות. וכשרים היו באותה שעה. כלומר הם נבחרו בגלל  צדיקותם,

הרשב"ם אומר שהמרגלים היו אנשים "נשיאים" הכוונה "שנשא ליבם ללכת" אנשים גיבורים שהתנדבו למשימה ומהם בחר משה.

האבן עזרא אומר: אנשים שהם ידועים כגיבורים.

יונתן בן עוזיאל מתרגם "שלח לך גוברין חריפין"  שהפרוש מארמית הוא אנשים חשובים (חריפי = בכירים), אבל אפשר גם לפרש כ"סוחרים" שזה "חרפי" בארמית. כלומר אנשים סוחרים שידעו להסתדר בכל מצב במשימה מסובכת.

בעל הטורים אומר "שלח לך אנשים" מסופי התיבות יוצא חכם. המרגלים צריכים להיות חכמים.

שבת שלום

יאיר:) 

מי רצה לשלוח מרגלים?

"שלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם"

"(במדבר יג ב)

בדבר תורה למעלה דיברנו למה משה שלח כל כך הרבה מרגלים ולא רק שנים.

אבל למה בכלל צריך לשלוח מרגלים של מי היה הרעיון הזה?

בפרשת שלח (לך) נראה שה' מצווה את משה לשלוח מרגלים "שלח לך" לשון ציווי

אבל בספר דברים(דברים א כב - כג) כתוב שבנ"י פנו אל משה ואמרו "וַתִּקְרְבוּן אֵלַי, כֻּלְּכֶם, וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ, וְיַחְפְּרוּ-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ; …וַיִּיטַב בְּעֵינַי, הַדָּבָר; וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים, אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט"

אז מי יזם את שליחת המרגלים?

רש"י(במדבר יג ב)אומר שבנ"י ביקשו ממשה לשלוח מרגלים משה שאל את ה' וה' אמר לו אין צורך במרגלים כי הארץ היא ארץ טובה אבל אם אתה בכל זאת רוצה "שלח לך".

הרמב"ן שואל על פירוש רש"י שהרי משה אמר "וַיִּיטַב בְּעֵינַי, הַדָּבָר"(דברים א׳ כג׳) כלומר לפי רש"י משה שולח מרגלים אפילו שה' אמר שלא צריך??

לכן הרמב"ן מפרש אחרת ואומר שבנ"י ביקשו ממשה לשלוח מרגלים כדי לדעת מה מצפה להם במלחמה כמו שמקובל לעשות כשהולכים למלחמה(יהושע גם שלח מרגלים ליריחו).משה ביקש רשות מה' וה' אמר לו "שלח לך".לפי הרמב"ן ה' לא אמר למשה שלא צריך לשלוח מרגלים אלא רק אמר לו "שלח לך" שהכוונה שתמנה אתה את המרגלים שיהיו אנשים צדיקים - ה' ידע שהמרגלים עלולים לחטוא.

לפי הרמב"ן בנ"י רצו לשלוח מרגלים כדי לעשות השתדלות ולא רק לסמוך על ניסי ה'.

הילקוט מעם לועז מביא סיבה אחרת  למה בנ"י רצו לשלוח מרגלים.

כשבנ"י באו למשה בבקשה לשלוח מרגלים, משה שאל אותם למה צריך מרגלים, הרי ה' אמר שזו ארץ טובה? ענו לו בנ"י שה' הבטיח להם הרבה כסף ונכסים. אבל הם פוחדים שהגויים יחביאו את כל הרכוש היקר לפני שבנ"י יגיעו - ולכן הם רצו לשלוח מרגלים כדי שיסתכלו איפה הכנענים מחביאים את הכסף. (וזה מה שנאמר "ויחפרו את הארץ" - שחפרו לחפש את המטמונות).

לסיכום:

הבאנו שלוש שיטות למה בנ"י רצו לשלוח מרגלים

רש"י: כדי לדעת אם הארץ טובה או לא

הרמב"ן: כדי להתכונן למלחמה על ארץ כנען

ילקוט מעם לועז: כדי לדעת איפה הכנענים מחביאים את הכסף והרכוש שלהם.

שבת שלום

יאיר:)

וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת-כָּל-מִצְוֹ֣ת ה' 

יש מצוות שה׳ ציווה אותנו ״כדי שנזכור״ ,״זכר ל…״ כמו מצוות מצה בפסח - זכר ליציאת מצרים , זכור את יום השבת - כדי לזכור ששת ימי בראשית ועוד…

בפרשה שלנו מופיעה מצוות ציצית.

כתוב בפרשה: "וְהָיָ֣ה לָכֶם֘ לְצִיצִת֒ וּרְאִיתֶ֣ם אֹת֗וֹ וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת-כָּל-מִצְוֹ֣ת ה' וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹֽא-תָת֜וּרוּ אַֽחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַֽחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר-אַתֶּ֥ם זֹנִ֖ים אַֽחֲרֵיהֶֽם." (במדבר פרק טו פסוק לט)

איך מצוות ציצית אמורה להזכיר לנו את כל מצוות ה' ?
רבינו בחיי והחזוקני אומרים שהציצית היא כמו חותם של המלך כמו שמשרתים ועוזרים של המלך יש להם בגדים מיוחדים כך גם לנו יש את החותם של ה' - הציצית שאנחנו לובשים. כשאנחנו רואים את הציצית נזכרים שאנחנו עבדי ה׳ ונזכרים בכל המצוות שהוא ציווה.

רש"י אומר שהציצית מזכירה את כל המצוות שרמוזות בה. 

ציצית בגימטריה 600 ובכל כנף יש שמונה חוטים וחמישה קשרים, ביחד יוצא שש מאות ושלוש עשרה כנגד תרי״ג מצוות. 

הרא״ם מקשה על רש״י, כתוב לנו צִיצִת (בלי יוד) ולא ציצית (מודגש בפסוק) שזה בכלל חמש מאות תשעים ולא שש מאות?! 

הרא״ם מתרץ שרש"י סובר שיש אם למקרא ולא אם למסורת ולכן הגמטריה היא לפי המקרא, שזה כולל יוד. 

החזקוני שואל את אותה השאלה, ואומר שכתוב בפסוק לציצת ולא ציצית ולכן גם היוד חסרה, אבל גם הלמד מיותרת - ולכן החזקוני אומר שיש לנו שלוש פעמים שמופיע המילה ציצת (פעמיים בפסוקים הקודמים) ורק פעם אחת כתוב לציצת הלמד שווה לשלושים, ולכן במקום כל יוד שחסרה בציצית באה הלמד ומשלימה את הגמטריא לשש מאות (יוד שווה עשר ולמד שווה שלושים. הלמד מכסה שלושה יודים).

לסיכום, כשאנחנו רואים את הציצית אנחנו נזכרים במצוות שהמלך ציווה אותנו - ובתרי״ג המצוות הרמוזות המילה ״לציצת״

שבת שלום

יאיר:)

הידעת?

חז"ל רמזו בראשי התבות של המילה ציצ"ת - צ'דיק י'פריד צ'יציותיו ת'מיד, וזה טוב ומשובח מעיקר הדין, אבל בימינו שהחוטים חזקים ואינם מתנתקים בקלות, אין חובה לבדוק בכל יום אלא די לבודקם פעם בשבוע. (הר׳ מרדכי אליהו). 

חידה:

כתוב בפרשת שלח שכלב הגיע לחברון להתפלל במערת המכפלה.

למה חברון נקראת גם "קרית ארבע"?

תשובה:

בחברון גרו ענקים ולאבא שלהם קראו "ארבע". העיר נקראת על שמו. כתוב בספר יהושע: ”וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע, הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא“ (ספר יהושע, פרק י"ד, פסוק ט"ו) הוא היה אביהם של "שלושת בני הענק" - אחימן, ששי ותלמי שגרו בחברון.