כולנו למדנו בגן את פירוש רש"י על הפדוק "ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה.." (פרק ה פסוק א). רש״י אומר שמשה ואהרון לקחו איתם את הזקנים כשהלכו לפרעה, אבל הזקנים ברחו אחד אחד בדרך כי פחדו מפרעה.
אבל יש פירוש אחר (הרמב"ן) שאומר שהתורה קיצרה וגם הזקנים היו בפגישה עם משה ואהרון.
התורה לפעמים משתמשת ב"לשון קצרה" כמו שהיא קיצרה בתחילת הפרשה "אלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו ראובן שמעון לוי ויהודה יששכר זבולון ובינימין דן ונפתלי גד ואשר ...שבעים נפש…"התורה קיצרה ולא אמרה לנו את כל השבעים נפש כמו בסוף הפרשה שעברה.
ולכן גם כאן התורה קצרה ולא הזכירה את הזקנים.
יש הוכחה לכל אחד מהפירושים:
הוכחה לרש"י, שהזקנים לא מופעים בפסוק.
הוכחה לרמב"ן שפרעה אמר להם "לכו לסבלותיכם" ואת זה בעצם אומר פרעה לזקנים ולא למשה ואהרון, כי משה ואהרון היו משבט לוי שלא עבד בפרך - כמו שרש"י אמר בפרק ה פסוק ד "...אבל מלאכת שיעבוד מצרים לא הייתה על שבטו של לוי, ותדע לך (הוכחה) שהרי משה ואהרון יוצאים ובאים שלא ברשות".
נחמה ליבוביץ אומרת שנראה לה יותר הפירוש של רש"י כי "מה קיצור יש בהשמטת מילה אחת (זקנים)?"
(לי זה מזכיר את הבדיחה מה האנשים שכותבים או אומרים מזל"ט (מזל טוב) עושים בזמן הפנוי שנשאר להם)
שבת שלום
יאיר:)
ספר בראשית עוסק באבות ומתאר תקופה שנמשכה מבריאת העולם ועד פטירת יוסף - 2309 שנה!!!.
הפרשה שלנו פרשת שמות מתחילה בסיפור הירידה למצרים ועד שמשה ואהרון באים אל פרעה שזה תקופה של 209 שנה. הפרשות הבאות יתארו את השנה האחרונה במצרים שבה היו המכות - (לפי המשנה בעדויות פרק ב משנה י׳ עשרת המכות היו שנה שלמה).
חשבתם שהשיעבוד במצרים היה 210 שנה. צפו להפתעה!
בתחילת הפרשה כתוב: "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל-אֶחָיו, וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ--בִּמְאֹד מְאֹד; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, אֹתָם. וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵף." (פרק א פסוקים ו-ח)
מסביר אור החיים הקדוש שיש כאן כמה שלבים בשעבוד, שמתוארים בפסוק. במדרש כתוב "כל זמן שהיה אחד מהשבטים קיים - לא היה השעבוד". האור החיים אומר ששעבוד מצרים התחיל אחרי שכל 70 יורדי מצרים מתו (לא כולל יוכבד שנולדה בין החומות) ועד שנולדה מרים. כשנולדה מרים התחיל עינוי מצרים. (מרים נקראת על שם המרור).
כלומר התקופה התחלקה לכמה תקופות:
בתקופה הראשונה: כל עוד יוסף היה חי - היה לבנ"י יחס מועדף במצרים. הם לא שילמו מס והיה להם יותר אוכל מלשאר המצרים.
בתקופה השניה: "וַיָּמָת יוֹסֵף" - כשמת יוסף היחס המועדף ירד ובנ"י היו כמו שאר המצרים.
בתקופה השלישית: "וכָל-אֶחָיו" - כשמתו כל האחים, ירדו בנ"י בדרגה והיו פחות מהמצרים. התחיל "שעבוד מצרים". לוי נפטר אחרון מכל השבטים. הוא נפטר בגיל 137 תשעים ושלוש שנה אחרי שיעקב הגיע למצרים. "שעבוד מצרים" היה 30 שנה.
בתקופה הרביעית: "וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא" - אחרי 30 שנה כשמתו כל 70 יורדי מצרים ונולדה מרים - התחיל "עינוי מצרים" למשך 86 שנה. (מרים היתה בת 86 כשיצאו ממצרים - גדולה בשש שנים ממשה).
השלב האחרון: עשרת המכות שהיו במשך שנה.
יוצא מזה - שמתוך 210 שנה - בנ"י חיו "טוב" במשך 93 שנה. אחר כך היו בשעבוד 30 שנה. ובעינויים של עבודת פרך 86 שנה - ובשנה אחרונה היו המכות.
שבת שלום
יאיר:)
פרשת שמות מתחילה בתיאור בני ישראל שירדו למצרים, ואז אומרת התורה "וימת יוסף ואחיו וכל הדור ההוא…ויקם מלך חדש אשר לא ידע את יוסף" איך יכול להיות שמלך מצרים לא שמע על מעשי יוסף והחוקים שהוא חוקק - הרי יוסף מלך 80 שנה, איך לא זוכרים בן אדם כזה?
על השאלה הזאת עונים כמה מפרשים ונביא כאן כמה מהם.
רש"י מביא את המחלוקת הידועה של רב ושמואל (מסכת סוטה יא עמוד א) מה פירוש המילים ״מלך חדש״: ״חד אמר חדש ממש וחד אמר שנתחדשו גזרותיו״ והגמרא אומרת שלפי שתי הדעות, הוא עשה את עצמו כאילו הוא לא מכיר את יוסף. כלומר גם לדעה שהוא באמת היה מלך חדש, הוא עשה את עצמו שהוא לא מכיר את יוסף ומעשיו.
הספורנו אומר:
המלך היה מלך חדש, וכנראה שהוא הכיר את יוסף וידע מה יוסף עשה - אבל, הוא לא העלה על דעתו שעם ישראל הם מזרע יוסף והם קשורים אליו.
האבן עזרא אומר:
המלך באמת מלך חדש - ולא סתם מלך חדש, אלא ממשפחה חדשה ולא ממשפחת המלוכה - סתם בן אדם ש"קם" ("ויקם מלך חדש")
לפי הפירוש של האבן עזרא נוכל להבין מצב שמלך כזה לא שמע על יוסף.
האברבנאל אומר: בין הפסוקים יש פרשה פתוחה
ולכן אומר האברבנאל שאין סמיכות בין "וימות כל הדור ההוא" ל"ויקם מלך חדש". והיתה הפסקה של כמה דורות בין התקופות - ולכן יתכן שהמלך החדש לא יכיר את יוסף.
גם לפי אור החיים הקדוש ,עבר זמן בין מיתת יוסף לתחילת השעבוד. (ראה דבר תורה - ״שעבוד מצרים - כמה זמן?״).
תחשבו על זה שאין אינטרנט ואין ספרי היסטוריה ותראו שהגיוני שאתם לא יודעים מי היה פה לפני כמה דורות (דור מעל סבא רבה).
לסיכום ראינו שהתורה מציינת שהמלך החדש (או המחודש) לא הכיר את יוסף. חלק מהפרשנים אומרים שזה לא הגיוני וכנראה שהוא ״עשה את עצמו״ - ויש מהפרשנים שמסבירים שבכל זאת תיתכן מציאות כזאת.
שבת שלום
יאיר:)
בפרשת שמות אנחנו קוראים על משה רבינו שהורג איש מצרי שהכה יהודי. אחרי המקרה הזה, משה נתקל בשני יהודים "ניצים", הגמרא אומרת שאלו היו דתן ואבירם, והם מלשינים על משה לפרעה. משה בורח למדין מפני פרעה שרוצה להרוג אותו.
אחרי כמה שנים, פרעה מת, וה' אומר למשה "וַיֹּ֨אמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁה֙ בְּמִדְיָ֔ן לֵ֖ךְ שֻׁ֣ב מִצְרָ֑יִם כִּי־מֵ֙תוּ֙ כׇּל־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים הַֽמְבַקְשִׁ֖ים אֶת־נַפְשֶֽׁךָ".
מי היו אותם אנשים שרצו להרוג את משה ?
לפי הפשט של הפסוקים, מדובר בפרעה. כמה פסוקים לפני הדיבור של ה' מסופר שהוא מת, וה' אומר לו שהוא יכול לחזור למצרים.
ולכן הספורנו ועוד מפרשים מסבירים שהאנשים שמשה חשש מהם אלו פרעה ועבדיו.
רש"י מסביר שלא לפי הפשט, ואומר שאותם אנשים היו דתן ואבירם. תשאלו, איך יכול להיות שהם מתו? הרי דתן ואבירם היו חלק מעדת קורח ("וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב")??? הגמרא במסכת נדרים (דף סד' עמוד א') שואלת את השאלה הזאת, ורש"י אצלינו בפרשה, מביא את התירוץ, שהם לא באמת מתו - אלא ירדו מנכסיהם ועני נחשב כמת. ומשה רבינו לא צריך לחשוש מהם יותר, כי אין להם עכשיו השפעה על פרעה, כמו שהיה להם קודם.
(רש"י מפרש שפרעה לא מת, אלא קיבל צרעת - ורק נחשב כמת - ולכן לא על פרעה נאמר "כִּי־מֵ֙תוּ֙ כׇּל־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים הַֽמְבַקְשִׁ֖ים אֶת־נַפְשֶֽׁךָ").
הסבר שלישי מביא החזקוני, שהאנשים שביקשו את נפשו של משה, היו הקרובים של אותו מצרי שמשה הרג. וכעת אומר הקב"ה למשה שהם "כבר לא בשטח" - ומשה יכול לחזור למצרים.
אז ראינו מחלוקת פרשנים (שלוש דעות) מי היו האנשים שרצו להרוג את משה רבינו. אבל למה ה' צריך להגיד למשה שהאנשים מתו, ועכשיו הוא יכול לחזור למצרים, הרי ה' יכול לשמור על משה, גם כשהאנשים האלו עדיין חיים?
הסיבה היא שמשה נדר ליתרו שהוא לא ילך למצרים - אלא ברשותו של יתרו. ואז יתרו הסכים שמשה יתחתן עם ציפורה. (הגמרא בנדרים שהבאנו קודם). ולכן עכשיו כשמשה לא נרדף יותר, הקדוש ברוך מתיר למשה את הנדר, הקב"ה אומר למשה שהנדר שלו מותר מעיקרו - שהרי לא היה נודר אם היה יודע שהאנשים מתו - ולכן הוא יכול לשוב למצרים.
שבת שלום
יאיר:)
המטה של משה, לא היה סתם מקל! מדובר במטה שנברא בין השמשות.
לפי המדרש (פרקי דרבי אליעזר מ׳ ב׳-ג'):
"ר' לוי אומר, אותו המטה שנברא בין השמשות נמסר לאדם הראשון מגן עדן, ואדם מסרו לחנוך, וחנוך מסרו לנח, ונח לשם, ושם מסרו לאברהם, ואברהם ליצחק, ויצחק ליעקב, ויעקב הוריד אותו למצרים, ומסרו ליוסף בנו. כשמת יוסף ושללו ביתו, נתנה בפלטרין של פרעה, והיה יתרו אחד מחרטומי מצרים, וראה את המטה ואת האותות אשר עליו, וחמד אותו בלבו, ולקחו והביאו ונטעו בתוך הגן של ביתו, ולא היה אדם יכול לקרב אליו עוד. כשבא משה לתוך ביתו, נכנס לגן ביתו של יתרו וראה את המטה וקרא את האותות אשר עליו ושלף ידו ולקחו וראה יתרו למשה ואמר זה עתיד לגאול את ישראל ממצרים לפיכך נתן לו את צפורה בתו לאשה, שנאמר ויואל משה לשבת את האיש".
כמה זמן מרים חיכתה למשה כשהיה בתיבה ביאור?
רמז: תוספות ד״ה ״מרים המתינה״ מסכת סוטה יא עמוד א.
המשנה במסכת סוטה (פרק א') אומרת ש"מרים המתינה למשה שעה אחת שנאמר (שמות ב, ד) ותתצב אחותו מרחוק לפיכך נתעכבו לה ישראל ז' ימים במדבר". שואל התוספות, והרי "מדה טובה מרובה ממדת פורענות על אחת חמש מאות". אם מרים המתינה שעה אחת, אז בני ישראל היו צריכים להמתין חמש מאות שעות שזה כמעט עשרים ואחד ימים… לכן אומר תוספות שמרים המתינה "לאו דוקא נקט שעה אלא שליש שעה או רביע".
מה הקשר בין ז' בסיוון לפרשת שמות?
הקשר הוא שמשה רבינו היה בן שלושה חודשים כשיוכבד שמה אותו ביאור. התאריך היה ז' בסיוון (ז באדר עד ז בסיוון) וזו אחת הסיבות למה מקשטים את הבית בטנא עם מלא פרחים.
כשמשה וצפורה הולכים למצרים, הם מגיעים למלון ושמה ציפורה עשתה ברית מילה לבן שלהם. לאיזה מהבנים היא עשתה ברית? (רמז: מחלוקת)
לפי דעה אחת אליעזר שהיה הבן הקטן של משה. וכנראה משה עדיין לא עשה לו ברית לפני שיצא לדרך למצרים.
ולפי דעה שנייה זה דווקא גרשום שהיה הבן הגדול. ולאליעזר הקטן משה כן עשה ברית .
בילקוט שמעוני (שמות קס"ז) מופיע שמשה ויתרו עשו הסכם וקבעו שאת הבן הראשון יגַדל יתרו על פי דרכו, והבן השני יהיה למשה.אבל אז במלון אחרי שעזב את יתרו היה צריך לעשות לו ברית מילה.