הקמת המשכן - 4 פרשות?

קרה לכם פעם שספרתם סיפור, ואז שאלו אותכם למה אתם חוזרים על כל דבר פעמיים?אז גם בתורה זה קורה… ראינו בספר בראשית שהתורה חוזרת באריכות על הסיפור של אליעזר ורבקה - חז"ל הסבירו שזה בגלל ש"יפה שיחת עבדי אבות מתורתן של בנים".

גם בפרשה שלנו, ובפרשות הבאות (תרומה תצוה, ויקהל פקודי) אנחנו קוראים על בניית המשכן - והתיאור של המשכן וכליו, כתובים פעמיים בפרטי פרטים! פעם ראשונה בציווי של ה' למשה (תרומה - תצוה) ואז בתיאור שבנ"י עשו את המשכן והכינו את הכלים (ויקהל - פקודי).

האברבאנל בתחילת פרשת ויקהל שואל "ומה צורך לפרט הדברים פעם אחר פעם?"

אז מצאנו כמה פירושים שמסבירים את הכפילות והאריכות שיש במעשה המשכן.

הרמב"ן (שמות לו' ח') מסביר שמעשה המשכן מופיע חמש פעמים (הוא סופר גם את המקומות שכתוב "ועשו את כל אשר ציוויתך.."וכו') ואומר שזה מוזכר באריכות והרבה פעמים בגלל החשיבות והחביבות של המשכן בפני ה'. (דומה להסבר בשיחת עבדים).

הרש"ר הירש מסביר, שהמשכן הוא לא סתם בית שיש בו שולחן ארון וכלים. המשכן משמש כסמל והוא נבנה "לשם שמים". לכן יש הדגשה על התהליך של הבניה, איך בדיוק נראים הכלים, מי תרם, וכמה תרמו - וככה המשכן מקבל את החשיבות והקדושה. הוא מסביר שגם לכוונות של מי שבנה את המשכן יש חשיבות - כמו שכשכותבים ספר תורה, צריך שהסופר סת"ם יכוון לשם שמיים כדי שספר התורה יהיה קדוש ולא סתם ספר. (ידוע שספר תורה שכתבו מין, ישרף)

סיבה נוספת למה חזר משה וסיפר את כל חשבון בניית המשכן מופיע במדרש תנחומא. משה לא רצה שבני ישראל יחשדו שהוא לוקח משהו מהתרומות של המשכן.

המדרש מספר: "כל מה שעשה משה בעבודת המשכן, עשה על ידי אחרים…. ואף על פי כן אמר להם בואו ואעשה לפניכם חשבון. נתכנסו כל ישראל, עד שהוא יושב ומחשב חשבון הכסף,... ולמה עשה עמהם חשבון, והרי הקב"ה מאמינו שנאמר (במדבר יב ז): "לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה, בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא"?

אלא ששמע משה שישראל מדברים אחריו, שנאמר (שמות לג ח): "וְהָיָה כְּצֵאת מֹשֶׁה אֶל הָאֹהֶל, יָקוּמוּ כָּל הָעָם וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ, וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה עַד בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה", ומה היו אומרים... רבי חמא אמר, לגנאי היו אומרים… אוכל משל יהודים, ושותה משל יהודים, וכל מה שיש לו מן היהודים, וחברו משיבו אדם ששלט על מלאכת המשכן, אין אתה מבקש שיהא עשיר?! כיון ששמע משה כך, אמר להם חייכם, משהמשכן נגמר, אני עושה עמכם חשבון, שנאמר: "אלה פקודי המשכן"."

שנזכה ויבנה בית המקדש במהרה בימינו, אמן!

שבת שלום

יאיר:)

״ועשו״ או ״ועשית״?

בפרשת תרומה אנחנו קוראים על הכלים שהיו במשכן. 

בציווי לבנות את הארון, הפסוק אומר "ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו. וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב״ (שמות פרק כה פסוק י' ופסוק יא')

ואם נשים לב לציווי הראשון שנאמר בלשון רבים, אבל בשאר הציווים כתוב:

ועשית מנרת זהב טהור מקשה תעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו וכו..״ (שמות פרק כה' פסוק לא')

למה דווקא בארון כולם מצווים לעשות, לעומת הכלים אחרים שהציווי הוא ישיר למשה ב״גוף ראשון״?

דעת זקנים מבעלי התוספות, רבינו בחיי והרמב"ן מביאים את המדרש, שאומר שדווקא בארון נאמר ציווי בלשון רבים, ״כדי שיבואו הכל ויתעסקו בארון, כדי שיזכו כולם לתורה״ - ארון הברית הוא המקום של הלוחות וספר התורה, ולכן כל ישראל צריכים להשתתף בעשית הארון - כדי שיזכו כולם לתורה.

אור החיים הקדוש אומר שלושה הסברים אחרים:

1. ״אין גופה של תורה יכול להתקיים אלא בכלל ישראל״. אף בן אדם לא יכול לעשות את כל המצוות ולקיים את כל התורה, ולכן צריך את ״כלל ישראל״ כדי לקיים את כל התורה. כלומר: יש מצוות שרק כהן יכול לעשות, ויש מצוות שרק הלוי מצווה. יש מצוות שרק בכור וכו׳.  ולכן צריך את כל עם ישראל כדי לקיים את כל התורה - ולכן כתוב ״ועשו״ - כולם יעשו, ולא רק משה וחכמי הלב. 

2. הציווי על עשיית הארון הוא הציווי הראשון ברשימת המשימות - ולכן נאמר למשה בצורת רבים, כדי לאמר לו, שלא יעשה רק הוא בעצמו, אלא זה ציווי לכולם, למרות שה' מצווה אותו אישית בגוף ראשון. 

3. משה עשה ארון שבו הוא שם את הלוחות הראשונים עד שארון העדות יהיה מוכן. (ראה דבר תורה פרשת עקב). את הארון הזה משה עשה בעצמו, מכספו. - ולכן כאן בציווי לעשות ארון חדש, ה' מדגיש ואומר "ועשו" - את הארון העדות, שיהיה במשכן, כל בנ"י צריכים לעשות - ולא משה יעשה משלו.

שנזכה כולנו להשתתף בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן.

שבת שלום

יאיר:)

עצי שיטים

יצא לכם פעם לראות עצי שיטה? (כשנוסעים בדרום הארץ רואים עצי שיטה)

למי שלא יודע עץ שיטה שגדל באזור מדבר הוא צר מלמטה ורחב מלמעלה.

מעץ כזה אי אפשר לעשות קרש בגובה עשר אמות (בערך 4 וחצי מטר)

אז מאיפה לבני ישראל היו עצים גדולים כאילו ?

רש"י מביא את המדרש שאומר שאברהם ראה ברוח הקודש שבני ישראל עתידים לבנות משכן ולכן אברהם נטע בבאר שבע עצי ארז. יעקב אבינו לפני שירד למצרים, עבר דרך באר שבע ולקח מהעצים האלו והוריד אותם למצרים, שם שתל אותם - וציווה את בני ישראל שיקחו את העצים כשהם יצאו ממצרים.

האבן עזרא אומר שלא כ"כ נראה לו המדרש הזה. שהרי בני ישראל אמורים לצאת למסע של שלושה ימים לעבוד את ה' ואז לחזור אז למה הם לוקחים איתם קרשים גדולים? ולכן האבן עזרא אומר: "אם קבלה היתה היא ביד אבותינו שממצרים הוציאום, גם אנחנו נסור אל משמעתם. ואם סברא היא, יש לבקש דרך אחרת" והוא מציע סברא אחרת:

העצים שבני ישראל השתמשו בהם לבנית המשכן היו עצי שיטה מהמדבר. לפי האבן עזרא, היה סמוך להר סיני יער של עצי שטים. וכשבני ישראל הגיעו לשם, אמר להם משה ששם יתעכבו הרבה. ואז עשה כל אחד סוכה לעצמו - וכרתו כל היער. ואז כשמשה הגיע אחרי יום כיפור להתרים עצים לבנית המשכן הוא פונה לאנשים שיביאו קרשים (ולכן כתוב בפסוק "וכל אשר נמצא אתו").

אבל לפי ההסבר של האבן עזרא חוזרת השאלה שלנו, שהרי עצי השיטה במדבר הם קטנים ועקומים ?! 

הרב יעקב מידן אומר שיש המון סוגים של עצי שיטה בעולם.

כמו למשל שיטת הנגב, שיטה סלילנית, שיטת סוכך, ושיטה המלבינה.

עצי השיטה שבני ישראל השתמשו בהם נקראים "שיטה מלבינה" והם עצים גבוהים וישרים.  

לטענת הרב מידן "שיטה זו היתה נפוצה בארץ ובעיקר במדבר ובנגב בתקופה העתיקה, בעת שסיני והנגב כללו בתוכם צמחיה טרופית רבה."

לסיכום ראינו שיש מחלוקת מהיכן היו לבני ישראל עצים לבנית המשכן. אבל לפי שתי הדעות התרומה של העצים למשכן לא היתה מובנת מאליה. לפי רש"י בני ישראל שמרו על העצים יותר ממאתיים שנה - וברגע שיצאו ממצרים לקחו את העצים הענקיים איתם. ולפי האבן עזרא, אנשים ויתרו על הסוכה הפרטית ותרמו חלקים ממנה למשכן.

שבת שלום

יאיר:)

הידעת?

למרות שבכל הציורים יש למנורת בית המקדש קנים עגולים, יש מחלוקת האם הקנים היו עגולים, או בקווים אלכסונים ישרים, כמו שאמר הרבי מלובביץ (שמדייק מציור של המנורה המיוחס לרמב״ם בפירוש המשניות).

חידה:

מה משותף לשכם, בית שמש, אשדוד, קרית גת?

 רמז:בספר יהושע פרק כד,א ברד"ק.

תשובה:

המשותף לשכם,בית שמש,אשדוד וקרית גת הוא שבכולם היה ארון ברית ה'.

בשכם כשיהושע אוסף את כל השבטים לפני מותו הביאו לשכם את ארון ברית ה'.

באשדוד ארון ברית ה' היה כשנלקח בשבי. בקרית גת הוא היה אחרי שהיה באשדוד

ובבית שמש הוא היה כשאנשי קרית גת שלחו אותו ליהודים חזרה.

חידה:

בפרשת תרומה אנחנו קוראים על משה שבונה את המשכן ,בהפטרה אנחנו קוראים על שלמה שבונה את המקדש. כמה שנים עברו מחנוכת המשכן, ועד חנוכת בית המקדש הראשון? (ההפטרה)

תשובה:

"וַיְהִ֣י בִשְׁמוֹנִ֣ים שָׁנָ֣ה וְאַרְבַּ֣ע מֵא֣וֹת שָׁנָ֡ה לְצֵ֣את בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֣ל מֵאֶֽרֶץ־מִצְרַיִם֩ בַּשָּׁנָ֨ה הָרְבִיעִ֜ית בְּחֹ֣דֶשׁ זִ֗ו ה֚וּא הַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י לִמְלֹ֥ךְ שְׁלֹמֹ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּ֥בֶן הַבַּ֖יִת לה' (מלכים א פרק ו' פסוק א')

כלומר הנביא אומר ששלמה בנה את בית המקדש בשנה ה480 לצאת בנ"י מארץ מצרים.

בנ"י בנו את המשכן בשנה השנייה לצאתם ממצרים אז מורידים שנה ויוצא 479.

עברו 479 שנה מאז שבנ"י חנכו את המשכן, לבין השנה ששלמה בנה את בית המקדש - אבל באותה שנה הוא גם בנה את המקדש וגם חנך אותו???

התשובה היא לא :( בניית המקדש ארכה שבע שנים אז צריך להוסיף שבע יוצא סך הכול: 486 שנה.