דבר תורה לשנת השמיטה

שמיטה - שנה שביעית או שמינית?

בפרשה שלנו כתוב "מִקֵּץ שֶׁבַע-שָׁנִים, תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה" (דברים טו א). והפירוש שבסוף שנה שביעית תהיה שמיטה. רגע, אז שמיטה זה לא בשנה השביעית????

האבן עזרא ראה את הקושיה הזאת, ומסביר ש"מקץ" זה מלשון "קצה" - לשנה יש שתי קצוות - התחלה וסוף. ולכן הכוונה בפסוק לתחילת השנה השביעית.

הרמב"ן לא מקבל את הדעה של האבן עזרא ומסביר שהכוונה לסוף השנה השביעית. אבל מסביר שיש שני סוגי שמיטה:

שמיטת קרקע - שזו השמיטה בשנה השביעית שעליה מדובר בספר שמות פרק כג פסוקים י' ויא': "וְשֵׁשׁ שָׁנִים, תִּזְרַע אֶת-אַרְצֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ. וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ, וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ, וְיִתְרָם, תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה; כֵּן-תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ, לְזֵיתֶךָ. "

ושמיטת כספים - המצווה לוותר על חובות כספיים, שעליה מדובר בפרשה שלנו: דברים טו א - ג: "מִקֵּץ שֶׁבַע-שָׁנִים, תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה.  וְזֶה, דְּבַר הַשְּׁמִטָּה--שָׁמוֹט כָּל-בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ, אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ:  לֹא-יִגֹּשׂ אֶת-רֵעֵהוּ וְאֶת-אָחִיו..."

ולכן אצלינו בפסוק מדובר על שמיטת כספים שהיא בסוף השנה שביעית.

שנת שמיטה טובה ומוצלחת "לאכלה ולא להפסדה"

יאיר:)