25 ? 30 ? או שבכלל 13 ?

אתם בטח שואלים מה יאיר נפלת על השכל?

אז טעיתם ובגדול כי לא נפלתי על השכל טוב קודם כל בואו נעשה סדר

למה 25? כי בפרשת השבוע כתוב (בפרק ח פסוק כד) "זֹ֖את אֲשֶׁ֣ר לַלְוִיִּ֑ם מִבֶּן֩ חָמֵ֨שׁ וְעֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה יָבוֹא֙ לִצְבֹ֣א צָבָ֔א בַּֽעֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד".

למה 30? כי לפני כמה שבועות בפרשת במדבר קראנו: (פרק ד' פסוק ג'): מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כָּל־בָּא֙ לַצָּבָ֔א לַֽעֲשׂ֥וֹת מְלָאכָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד"

‏

למה 13? כי הרמב"ם אומר שהלווים יכולים להתחיל לעבוד בבית המקדש ברגע שהם "גדולים" -  כלומר אחרי בר מצווה. והכהנים מגיל 20.

הרמב"ם כותב (הלכות כלי המקדש פרק ג הלכה ז) : "אין בן לוי נכנס לעזרה לעבודתו עד שֶׁיְּלַמְּדוּהוּ חמש שנים תחלה, שנאמר זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה - וכתוב אחד אומר מבן שלשים שנה, הא כיצד? חמש ללמוד ואינו נכנס לעבודה עד שיגדיל ויהיה איש (בגיל 13) שנאמר איש איש על עבודתו:"

על הכהנים הרמב"ם אומר (הלכות כלי המקדש פרק ה הלכה טו): "כשיגדל הכהן ויעשה איש הרי הוא כשר לעבודה אבל אחיו הכהנים לא היו מניחין אותו לעבוד במקדש עד שיהיה בן עשרים שנה"

מה אומרים המפרשים:

רש"י בפרשה שלנו מתרץ את הסתירה בין הפסוקים (לפי הגמרא בחולין דף כז') ומסביר שהלווים והכהנים בגיל 25 מתחילים ללמוד את העבודה. הלימודים לוקחים 5 שנים ואז בגיל 30 מתחילים לעבוד במקדש.

האבן עזרא אצלנו בפרשה מיישב את הקושיא ואומר שיש שני סוגי עבודות של הלויים. יש "עבודת משא" שהיא מגיל 30. ויש "עבודת אוהל" שהיא מגיל 25.

למדנו שלפי רש"י והאבן עזרא, הלויים גם במשכן וגם בבית המקדש עובדים מגיל 25 עד 50. רק שבתקופה שבין גיל 25 עד גיל 30 הם עושים עבודות אחרות.

אבל הרמב"ם שהבאנו למעלה אומר שהמגבלה של הגיל הייתה רק לתקופת המשכן ולא לדורות. אבל בבית המקדש הלויים יכולים להתחיל לעבוד בגיל 13. והם גם לא צריכים לפרוש בגיל 50. הסיבה היחידה לפרוש זה רק אם הם לא יכולים לשיר יפה ואז הם עוברים להיות שוערים (שומרים).

שבת שלום

יאיר:)

אבטיחים

נגיד אתם יוצאים למחנה קיץ לשבוע. אחרי שלושה ימים למה אתם הכי מתגעגעים? למיטה שלכם? אולי לאוכל של אמא?

בני ישראל אחרי שנה וקצת במדבר מתגעגעים לאוכל של מצרים.  הם מתלוננים למשה ואומרים ״זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים״  (במדבר יא ה).

רגע, למה בני ישראל מתגעגעים ל אבטיחים וקישואים, הרי היה להם מן מהשמים - ולמדנו שהיה נס במן, שכל טעם שרצו היו טועמים במן. אז מה.  היה שיחשבו עלאבטיח ויק לי טעם של אבטיח?

רש״י עונה על הקושיה הזו ואומר ״אמר ר' שמעון מפני מה המן משתנה לכל דבר חוץ מאלו מפני שהן קשים למניקות אומרים לאשה אל תאכלי שום ובצל מפני התינוק.״ כלומר היו טעמים שאי אפשר  יה לטעום במן - ודווקא לטעמים האלה בני ישראל התגעגעו.

פרוש נוסף מביא רש״י בדיבור המתחיל ״חינם״: חינם מן המצוות. כלומר בני ישראל לא  התגעגעו  למאכלים של מצרים, אלא התגעגעו למצב שהיו במצרים - בלי מצוות שחייבים לקיים. כשבני ישראל אוכלים מן הם חייבים לבטוח בה' שיביא גם מחר מן. 

הם לא יכולים לשמור אוכל מיום ליום.

וגם רואים מי צדיק ומי רשע - שהרי. מן יורד לצדיקים ליד האוהל - ולרשעים רחוק בשדה.

במצרים זה היה אחרת - זה היה ״חינם״.

לסיכום ראינו שני פרושים ברשי למה בני ישראל התגעגעו. פרוש אחד אומר שהם התגעגענו לדברים שה׳ לא נתן להם במן.

והפירוש השני אומר שהם התגעגעו לחופש מהמצוות.

שבת שלום

יאיר:)

"נונים הפוכות"

שאלה: כמה חומשים יש בתורה?

התשובה כמובן חמישה

וכמה ספרים יש בתורה?

והתשובה: שבעה! ספר במדבר מחולק לשלושה ספרים.

נסביר:

בפרשה יש לנו שני פסוקים שמופיעים עם נון הפוכה 

׆ וַיְהִ֛י בִּנְסֹ֥עַ הָאָרֹ֖ן וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֑ה קוּמָ֣ה ׀ ה' וְיָפֻ֙צוּ֙ אֹֽיְבֶ֔יךָ וְיָנֻ֥סוּ מְשַׂנְאֶ֖יךָ מִפָּנֶֽיךָ….  ׆ (במדבר י לה)

ויש מחלוקת למה הם מופיעים ככה:

לפי דעת רבי (שבת קטו עמוד ב) הפרשיה הזאת היא ספר חשוב בפני עצמו ולכן ספר במדבר מתחלק לשלושה ספרים (מתחילת החומש  ועד הנון הראשונה, מהנון הראשונה ועד הנון האחרונה, מהנון האחרונה ועד סוף החומש).

אבל יש מי שחולק על רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר:

ה"נונים ההפוכות" מסמלות שהפסוקים לא במקום ובעצם הפסוקים שייכים לפרשיית הדגלים (פרק ב). והפרשייה נכתבה דווקא כאן כדי להפריד בין פורענות לפורענות. מיד אחרי הפרשה של "ויהי בנסוע הארון" מסופר שבני ישראל התלוננו ("מתאוננים") וה' העניש אותם.

ולפני פרשת "ויהי בנסוע הארון" כתוב "ויסעו מהר ה' דרך שלושת ימים". 

תשאלו מה הפורענות שבנ"י הלכו מהר סיני??

מסביר השפתי חכמים שבני ישראל הלכו מהר סיני שלושה ימים עד החניה הבאה - ונראה שבנ"י מיהרו להסתלק מהר סיני כמו תינוק הבורח מבית הספר. וזה היה חטאם והפורענות הראשונה. (זה רמוז בביטוי שמופיע בפסוק "הר ה' ", ולא כתוב "מהר האלוקים" כמו במקומות אחרים).

שבת שלום

יאיר:)

חידה:

מאיפה בפרשה לומדים שלפני שכועסים על חבר צריך להודיע לו למה כועסים עליו. (רמז: רש"י בסוף הפרשה)

תשובה:

כתוב אצל מרים "ויחר אף ה' בם וילך…"(פרק יב פסוק ט) רש"י מסביר שה' לא ישר הלך אלא הזהיר שהוא ילך ואז הוא הלך. ומכאן למדו חז"ל שלפני שכועסים על חבר צריך להודיע לו למה כועסים עליו.

חידה:

בפרשת בהעלותך אנחנו קוראים שבני ישראל מתחילים את המסע מהר סיני (הר ה' ) לכיוון ארץ ישראל. כמה זמן חנו בני ישראל בהר סיני?

תשובה:

בנ"י חנו ליד הר סיני כמעט שנה (מחודש סיוון של השנה הראשונה

ועד כ' באייר של השנה השנייה).