״אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה״

בפרשת השבוע אנחנו קוראים את שירת האזינו. אחד הפסוקים בשירה,

"אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה אִם־לֹא֙ כִּֽי־צוּרָ֣ם מְכָרָ֔ם

וַֽה' הִסְגִּירָֽם:"(דברים פרק לב׳ פסוק ל׳)

הפסוק מדבר על מצב שבני ישראל חוטאים ואז באה פורענות והגוים מנצחים את ישראל. הפסוק אומר שהגוים שבאים להילחם בעם ישראל אחד מהם ירדוף אחרי אלף, ושניים אחרי רבבה.

על זה שואל התוספות במסכת סוטה (דף יא עמוד א) שהפסוק הזה בפרשת האזינו לא מסתדר עם הפסוק בברכות בספר ויקרא:

"וּרְדַפְתֶּ֖ם אֶת־אֹיְבֵיכֶ֑ם וְנָפְל֥וּ לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב׃ וְרָדְפ֨וּ מִכֶּ֤ם חֲמִשָּׁה֙ מֵאָ֔ה וּמֵאָ֥ה מִכֶּ֖ם רְבָבָ֣ה יִרְדֹּ֑פוּ וְנָפְל֧וּ אֹיְבֵיכֶ֛ם לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב׃"(ויקרא פרק כו פסוק ז ופסוק ח)

לפי הפסוק בויקרא כשבני ישראל מנצחים אז אחד רודף מאה - ומאה אנשים רודפים אחרי רבבה (10,000)  - וזו ״מידה טובה״.

לפי הפסוק בפרשת האזינו שראינו כשבאה פורענות, גוי אחד רודף אחרי מאה מישראל ושני גוים רודפים אחרי רבבה.

שואל התוספות, והרי מידה טובה מרובה ממידת פורענות וכאן זה הפוך? (הגויים יהיו חזקים יותר מעם ישראל)

מתרץ תוספות שבפורענות הגוים רק ירדפו ויניסו אותנו, אבל כשישראל רודפים הם גם הורגים - וזה מה שנאמר בברכה "וְנָפְל֥וּ לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב".

אור החיים (בויקרא) מקשה על התירוץ של התוספות. 

בגמרא מסכת מועד קטן (דף טז׳ עמוד ב׳) כתוב שדוד הרג שמונה מאות איש בחץ אחד. ודוד מצטער על כך שהוא לא הורג אלף במכה, כמו שכתוב בפסוק בהאזינו.  (היינו חושבים שדוד טעה אבל אפילו יצאה בת קול ואמרה לו שהוא הורג רק שמונה מאות במכה בגלל מה שהיה  עם אוריה החיתי).

והרי לפי התוספות הגויים רק מניסים אלף אבל לא הורגים כל כך הרבה ?!

ולכן מסביר האור החיים הקדוש שההבדל הוא שבגויים רק הגיבורים ביותר שבהם יכולים להניס אלף (או רבבה) אבל בישראל גם חמשה לוחמים רגילים יכולים להניס ולהרוג מאה. ומאה לוחמים רגילים יכולים להניס ולהרוג רבבה.

האבן עזרא מסביר אחרת את הפסוק אצלנו בפרשה ומיישב את הקושיה של תוספות: הפסוק אומר ״כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה… איכה  יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה״. הכוונה שהגויים יופתעו כשהם ינצחו את ישראל שהרי הם יזכרו  ״איך היו ישראל בתחלה רודף אחד מהם אלף ועתה נחלשו״, והגויים יבינו שה׳ עזב את ישראל בגלל החטאים שלהם.

לסיכום, ראינו כמה תירוצים שמסבירים את המספרים שבפסוק אצלינו ובפסוק בויקרא, שהיה נראה שלא מתאימים לכלל ש״מידה טובה גדולה ממידת פורענות״.

שבת שלום

יאיר:)

מה ההבדל בין האזנה לשמיעה ?

הפרשה מתחילה: ״הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי״  (פרק לב׳ פסוק א׳).

נשאלת השאלה מה ההבדל בין האזנה לשמיעה?

דעת זקנים מבעלי התוספות מסבירים שהאזנה זה למי שקרוב שרק צריך להטות אוזן ולהקשיב, ושמיעה זה למי שרחוק. משה היה קרוב לשמיים (היה ברמה רוחנית הכי גבוהה, והוא היה בן 120 שנה באותו יום) ולכן אמר ״האזינו השמיים״ אבל לארץ אמר "תשמע הארץ" כי היא רחוקה ממנו ו"צריכה השמעה". כלומר לפי הדעה הזאת שמיעה מצריכה יותר מאמץ מהאזנה.

דעה אחרת שמביא אור החיים הקדוש: האזינו זה ״להטות את האוזן״ כדי שאפשר יהיה לשמוע. כלומר מי שמאזין מתאמץ יותר כדי שיוכל לשמוע. 

משה היה בארץ ולכן אמר לארץ לשמוע אבל השמיים צריכים יותר להתאמץ (להאזין) כדי לשמוע.

שבת שלום

יאיר:)

יהושע בן נון או הושע בן נון ?

בפרשת שלח קראנו שמשה שינה את השם של הושע בן נון ליהושע לפני שהלך עם המרגלים. אבל בפרשה שלנו מופיע "ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באוזני העם הוא והושע בן נון" (פרק לב פסוק מד). למה קוראים ליהושע שוב פעם הושע??? 

רש"י מסביר:"לומר שלא זחה דעתו עליו" - הפסוק השתמש בשמו הראשון כדי לומר שאפילו שהוא מתמנה למנהיג , השפיל את עצמו כמו שהיה בתחילתו.
החזקוני מסביר שדרך מלכים לשנות שמות למשרתיהם (כמו שראינו אצל פרעה ששינה את השם של יוסף לצפנת פענח וגם דניאל ששינו את שמו לבלטשאצר) ולכן משה שינה את השם של יהושע כש"הפך" להיות המשרת שלו (עוד לפני המלחמה עם עמלק)

עכשיו כשיהושע "מלך" (מנהיג )חזר לשמו הראשון (הושע)

פירוש נוסף של האבן עזרא אומר שהכתוב קרא לו הושע (אצלנו בפרשה) כי זה היה השם שכל ישראל הכירו. ורק הזקנים והמנהיגים ידעו שהשם שלו השתנה ליהושע.

לסיכום:

 יש שתי דעות מתי השתנה השם של יהושע. דעה ראשונה שמשה שינה ליהושע את השם לפני שהוא שלח אותו עם המרגלים. והדעה השניה אומרת כשיהושע התחיל לשרת את משה.

יש שלוש דעות האם השתמשו בשם "הושע" אחרי שמשה שינה את השם של יהושע:

לפי רש"י השתמשו רק בשם יהושע. 

לפי האבן עזרא האנשים קראו לו הושע ורק המנהיגים קראו לו יהושע.

לפי החזקוני קראו לו יהושע - ואחרי שהפך למנהיג קראו לו גם "הושע" כמו השם הראשון.

באותו עניין:

מסביר הרב שלום רוזנבליט בספר ״דברי שלום ואמת״ שידוע שהאות יוד  שנלקחה משמה של שרה נוספה לשמו של יהושע.

השם שרה השתנה כששרה היתה בת 89 , כלומר, היא נקראה ״שרה״ במשך 38 שנים. נעשה חשבון: מאה עשרים ושבע פחות שמונים ותשע שווה שלושים ושמונה.

אם נאמר ששמו של יהושע השתנה בשנה השניה לפני ששלחו את המרגלים ,ולפני הכניסה לארץ חזר לשמו הושע. כלומר במשך 38 שנים נוספה אותה אות י לשמו. (ארבעים פחות שתיים שווה שלושים ושמונה).

וזה מתאים למה שכתוב במדרש.

שבת שלום

יאיר:)

השמיים והארץ

הפרשה מתחילה בפסוק "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי"

רש"י שואל, למה משה רוצה את השמיים והארץ בתור עדים???

ומתרץ שתי תשובות:

1. משה בוחר בשמים ובארץ כי הוא עומד למות כמו כל בן אדם המגיע לגיל מאה ועשרים, ורוצה שבני ישראל ימשיכו לקיים את המצוות. אז הוא מביא את השמים והארץ שקיימים לעולם, שיהיו עדים שבני ישראל יזכרו תמיד את מה שמשה אמר להם לפני מותו.

2. העדים הם שיתנו את השכר ואת העונש לבני ישראל, ולכן השמים והארץ הם העדים המתאימים. אם בני ישראל יקיימו את המצוות, השמים יתנו גשם,  והארץ תצמיח פירות. 

ואם לא יקימו את המצוות "תהיה בהם יד העדים תחילה" ה' יעצור את הגשם והארץ לא תצמיח יבול.

שבת שלום

יאיר:)

חידה:

מה משותף למות משה , כניסת נח לתיבה ויציאת מצרים???

רמז: רש"י בפרשה שלנו פרק לב פסוק מח

תשובה:

על כולם נאמר "בעצם היום הזה"

נח: בְּעֶ֨צֶם הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ בָּ֣א נֹ֔חַ וְשֵׁם־וְחָ֥ם וָיֶ֖פֶת בְּנֵי־נֹ֑חַ וְאֵ֣שֶׁת נֹ֗חַ וּשְׁלֹ֧שֶׁת נְשֵֽׁי־בָנָ֛יו אִתָּ֖ם אֶל־הַתֵּבָֽה׃ (בראשית ז יג)

משה: " וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה לֵאמֹר. עֲלֵה אֶל-הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹאָב, אֲשֶׁר, עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ" (דברים, לב', מח'-נב') 

בנ"י במצרים: "וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם."(שמות יב נא)

רשי מסביר שה' אמר שזה יקרה בדיוק באותו רגע ומי שרוצה להפריע שיבוא לנסות!!!

כשנח בא להיכנס לתיבה היו אנשים שאמרו שהם לא יתנו לו להיכנס לתיבה ולכן ה' אמר בעצם היום הזה ומי שרוצה להפריע לו להיכנס לתיבה שיבוא ויפריע

במצרים לא רצו שבנ"י יצאו ממצרים ולכן ה' אמר בעצם היום הזה כדי שהמצרים יראו שאנחנו יוצאים אפילו שהם רוצים שלא נצא

ובמות משה היו כאלו שאמרו שהם לא מוכנים שמשה ימות ולכן רצו לשמור עליו אז ה' אמר שהוא יוציא את הנשמה של משה באמצע היום שמי שרוצה לשמור עליו שישמור.

חידה:

מה זה "הזיו לך"?

רמז: גמרא ראש השנה לא עמוד א

תשובה:

הזי"ו ל"ך הם ראשי תיבות של המילים הראשונות בסדר העליות בפרשת האזינו. 

בכל שבת אפשר לחלק את הפרשה ולהעלות כמה עולים שרוצים (כל אחד צריך לקרוא לפחות שלושה פסוקים) אבל בפרשת האזינו צריך לחלק את הפסוקים של השירה רק לשישה עולים ולא יותר (וגם לא פחות) ולעצור דווקא בפסוקים האלו.

הגמרא במסכת ראש השנה (דף לא עמוד א) אומרת שהשיר שהלויים היו שרים בזמן שהקריבו קרבן מוסף היה שירת האזינו, וכל שבת הם שרו קטע אחד מאותם שישה פרשיות שמתחילות באותיות האלו. ולכן אנחנו מחלקים הפרשה דווקא בחלוקה הזאת.