למה עשר?

האם פעם עלתה לכם השאלה למה דווקא עשר מכות? ולמה לא הספיקה מכה אחת?

אז שאלתי את אבא שלי והוא הביא תירוץ שאומר רבי דוד יוסף שליט"א

הוא מסביר שבכל מכה היו אנשים שהשתכנעו מהמכה הזו שיש ה' , וזו הסיבה שה' עשה עשר מכות כי בכל מכה קבוצה אחרת מהעם השתכנעה בשלב אחר.

לדוגמה היו אנשים שהשתכנעו ישר במכת דם.

היו אנשים שהשתכנעו רק כשהחרטומים במכת כינים אמרו שזאת אצבע אלוקים.

והיו יהודים שהיו צריכים יותר ניסים כדי להאמין בה'.

משל למה הדבר דומה,

אדם שאוכל בביתו ויודע מה הוא ובני משפחתו אוהבים ולכן הם מכינים את המנות שהם אוהבים. אך כשהולכים למסעדה יש תפריט גדול עם רשימה גדולה של מאכלים שיתאימו למה שאנשים שונים אוהבים. אם יהיה בתפריט קצת מאכלים מאוד טעימים אבל הם לא יתאימו לטעם של הרבה אנשים - האנשים לא יאכלו.

לכן היו 10 מכות שונות ומגוונות - כמו שתראו בדבר תורה ששמעתי מסבא אלי ז"ל

רבי יהודה חילק את עשר המכות לשלוש קבוצות:

דצ"ך עד"ש באח"ב

ויש סיבה לחלוקה הזאת:

דצ"ך (דם צפרדע כינים) הם מכות שבאו לשכנע את מי שלא מאמין בה' בכלל.

דם:"בזאת תדעו כי אני ה'"

צפרדע:"למען תדע כי אין ה' אלוקינו"

כינים:"ויאמרו החרטומים אצבע אלוקים היא"

עד"ש (ערוב דבר שחין) הם מכות שבאו לשכנע את מי שאומר שיש ה' אבל הוא לא כל כך מסתכל במה שקורה בעולם.

ערוב:"והפלאתי ביום ההוא את ארץ גושן אשר עמי עומד עליה"

דבר:"ושמתי פדות בין עמי ובין עמך"

שחין:"כי היה השחין בחרטומים ובכל מצרים"

באח"ב (ברד ארבה חושך בכורות) הם מכות שבאו לשכנע את מי שמאמין בה' אבל חושב שה' נתן את הכוחות לשמש לירח לאש ולמים.. וה' לא שולט בהם יותר אבל המכות האלו מראות שהקב"ה שולט בכל הכוחות בעולם.

ברד:"הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד"

ארבה:"הנני מביא מחר ארבה בגבולך"

חושך :"ויהי חושך על ארץ מצרים"

בכורות:"כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים ומת כל בכור.."

ונסיים בבדיחה:

"על זה נאמר רבי יהודה היה נותן בהם סימנים דצ"ך עד"ש באח"ב" - עד שבאו תלמידיו ואמרו :רבינו אתה בטוח שאתה על מקלדת עברית?

שבת שלום

יאיר:)

אצבע אלוקים - דמיון מודרך

תארו לעצמכם שאתם כרגע במצרים בארמון פרעה , כשפרעה יושב לאכול ,פתאום נכנסים ללא התראה משה ואהרן.

מה תעשו???

כמובן שהם מתחילים להלחיץ את פרעה בזה שה׳ יביא דם על כל מצרים. ובקיצור אחרי כמה ימים זה קורה - בתור שר המשקים של פרעה הייתי אומר שהוא נכנס ל"פאניקה". עד שהחרטומים נכנסים ואומרים מה הבעיה? והופכים גם הם את המים לדם. פרעה קצת נרגע, אבל עדיין נראה לחוץ. אחרי בערך חודש, מגיעים שוב משה ואהרן ומספרים שה' יביא מכה של צפרדעים שעומדים לתקוף אותנו (למה שנאמין להם כאילו אנחנו סתומים???) אבל אז כמו שהם אמרו - הצפרדעים מגיעים. וכמו במכה הקודמת גם החרטומים מראים שהם יודעים לעשות את זה. אבל אז אחרי חודש קרה משהו לא צפוי - משה ואהרן לא הגיעו ואז בלי שום התרעה נוספת מתחילה עוד מכה: מכת הכינים.

פרעה קורא לחרטומים כדי שירגיעו אותו ויראו שגם הם יודעים לעשות את זה. אך הפעם החרטומים מגיבים בשלילה ואומרים "וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים וְלֹא יָכֹלוּ וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה טו וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא״ (שמות פרק ח פסוק יד-טו)

מסביר רש״י ״אצבע אלקים״ הכוונה שזה משהו מיוחד שעשה ה׳ ולא כישוף.

אז רגע, למה ההמשך הוא ״וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם״ - למה פרעה לא השתכנע? התשובה כתובה בסוף הפסוק ״כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'״. כלומר ה׳ מקשיח את ליבו של פרעה ושולל ממנו את חופש הבחירה, כדי להעניש אותו.

אבל יש גם הסבר אחר: האבן עזרא ורשב״ם מסבירים אחרת את דברי החרטומים. הם מסבירים שהחרטומים אמרו ״אצבע אלקים״ ולא אמרו ״אצבע ה׳״. והכוונה שהחרטומים אמרו לפרעה שיש פה משהו מיוחד שהם לא מסוגלים לעשות - אבל זה סוג של מכת מדינה, כמו מגיפה - שלא קשורה למשה ואהרון - והרי משה ואהרון לא באו להתריע!

לפי הפירוש הזה ברור למה פרעה מקשיח את ליבו.

לסיכום, במכת כינים לא היתה התרעה של משה ואהרון - והחרטומים לא הצליחו לעשות משהו כזה בעצמם. אבל יש מחלוקת בין רש״י שמסביר שהחרטומים הודו שזה מעשה של הקב״ה. לבין אבן עזרא ורשב״ם שמסבירים שהחרטומים אמרו שזה תופעת טבע מיוחדת.

שבת שלום

יאיר:)

וּמֹשֶׁה, בֶּן-שְׁמֹנִים שָׁנָה 

בפרשת שמות קראנו שמשה נולד, בורח למדין ואז חוזר למצרים ובא לדבר עם פרעה שישלח את בני ישראל ממצרים. פרעה לא מקשיב למשה ואהרון ומקשה את העבודה על בני ישראל.

פרשת וארא מתחילה בציווי של ה' אל משה ללכת שוב אל פרעה. וכתוב שמשה היה בן שמונים שנה כשהלך אל פרעה. שאלתם את עצמכם מה קרה כל השנים האלו, למה משה חיכה עד גיל שמונים כדי לעזור לאחיו הסובלים במצרים?

יש מדרש חיצוני בשם 'דברי הימים של משה' שמביא הרשב"ם בספר במדבר (פרק י"ב א). שאומר שמשה היה כארבעים שנים מלך כוש, ואף נשא את מלכת כוש - הלא היא "האישה הכושית אשר לקח".

אבל האבן עזרא (שמות פרק ב פסוק כב) תוקף את המדרש הזה ואומר:

"ואשר כתוב בדברי הימים דמשה אל תאמין. וכלל אומר לך, כל ספר שלא כתבוהו נביאים או חכמים מפי הקבלה אין לסמוך עליו, ואף כי יש בו דברים שמכחישים הדעת הנכונה…." .

הרב יעקב מדן שליט"א מסביר שמשה הגיע למצרים כשהיה "איש במיטב שנותיו - כבן ארבעים וחמש או כבן חמישים." הוא מדבר אל בני ישראל, אבל הם לא שומעים אליו בגלל "קוצר רוח".

יש כמה הסברים למה בני ישראל לא הקשיבו למשה ("קוצר רוח ועבודה קשה") ולפי המדרש (מכילתא בא, פסחא, פ"ה) בני ישראל לא שמעו למשה בגלל ש"היה קשה בעיניהם לפרוש מעבודה זרה" . הנסיון הזה של משה נכשל, בגלל שהדור לא היה מוכן לגאולה.

הקב"ה לא השמיד את הדור המסרב לפרוש מעבודה זרה כדי שלא יהיה חילול השם, אבל הוא גם לא גאל אותם. הגאולה המתינה לדור הבא… 

כשלושים שנים נוספות עברו - והדור הבא הגיע. הקב"ה בפרשת וארא  שב וממנה את משה ללכת אל פרעה שנית. ומשה כבר בן שמונים ואהרן אחיו בן שמונים ושלוש.

הפירוש של הרב מדן עונה על השאלה ששאלנו, למה משה חיכה עד גיל שמונים שה' ישלח אותו. והתשובה היא שכבר כשלושים שנה קודם, משה נשלח לדבר אל בני ישראל, אבל הם לא היו מוכנים לגאולה, והקב"ה חכה עם הגאולה לדור שאחרי זה, שהיה ראוי לגאולה. 

(ואולם קשה על הפירוש הזה שהרי הנסיון הראשון של משה לדבר עם פרעה היה שלושים שנה קודם, והרי השעבוד צריך להיות ארבע מאות שנה, ומה היה קורה אם הנסיון הראשון היה מצליח? בני ישראל היו נגאלים לפני הזמן?)

שבת שלום

יאיר:)

"למה לדחות למחר?"

הדבר תורה השבוע לעילוי נשמת סבא שלי, אליהו בן שמואל ז״ל שהיום יום הזכרון שלו.

תארו לעצמכם שיש לכם מכונת זמן ואתם חוזרים אחורה בזמן בערך לשנת 2447 לבריאת העולם. כרגע אתם נמצאים בארמון פרעה ומודיעים שיש צפרדעים בכל מקום.בהתחלה אתם לא מאמינים אבל אז אתם רואים את זה בעיניים , צפרדע קופצת עליכם ,אתם מעיפים אותה ומחכים שזה יגמר, אחרי כמה זמן יש איזה שני יהודים שמגיעים (אלה שהביאו עלינו את המכה הזאת) ורוצים שפרעה ישחרר אותם(הם חיים בסרט שהוא יסכים😊) היהודים האלה אומרים שהם יכולים להעלים את הצפרדעים אבל רוצים שפרעה ישחרר את בני ישראל. הם שואלים את פרעה מתי הוא רוצה שהצפרדעים יעלמו, ופרעה אומר להם מחר! מוזר שפרעה אומר מחר אני הייתי מעדיף שזה ייפסק עכשיו!

אז בואו נעבור קדימה בזמן ונענה על השאלה,למה פרעה מבקש מחר ולא מיד עכשיו ?

האבן עזרא והמלבי״ם מסבירים שפרעה חשב שמשה עשה איזה כישוף, והצפרדעים אמורים להיפסק עכשיו - בזמן שמשה בא אל פרעה. ולכן פרעה לא אומר עכשיו, אלא "מתקיל" את משה ואומר ״מחר״ -  כדי שהכישוף של משה לא יעבוד.

הרמב"ן בתירוץ הראשון אומר כמו המלבי"ם והאבן עזרא

ובתירוץ השני הרמב"ן אומר שפרעה חשב שמשה שואל על התזמון, כי משה צריך זמן בשביל להתפלל. אבל פרעה לא רצה לתת למשה יותר מדי זמן ולכן אמר ״מחר״ (ולא יותר זמן).

שבת שלום

יאיר:)

הידעת? 

"עשרת המכות" לא כתובות בתורה…. אומר עמוס חכם בדעת מקרא שהביטוי " עשר מכות" לא מופיע בתורה - וכנראה שהמקור לביטוי הזה הוא בפסוק "וְשָׁלַחְתִּי אֶת-יָדִי, וְהִכֵּיתִי אֶת-מִצְרַיִם". הביטוי "עשרת המכות" כמו שאנחנו אומרים מופיע רק במשנה במסכת אבות (פרק ה משנה ד) "עשר מכות הביא קדוש ברוך הוא על המצריים במצרים ועשר על הים" וכמובן בהגדה של פסח.

חידה:

מה משותף למצרים, דור המבול, איוב ומלחמת גוג ומגוג לעתיד לבוא?

רמז: המשנה בעדויות (פרק ב משנה י)

תשובה:

כולם לקחו / יקחו 12 חודשים (שנה)

לפי המשנה בעדויות (פרק ב׳ משנה י׳)  "אף הוא היה אומר (רבי עקיבא) חמשה דברים של שנים עשר חדש.

משפט דור המבול, שנים עשר חדש.

משפט איוב, שנים עשר חדש. 

משפט המצריים, שנים עשר חדש. 

משפט גוג ומגוג לעתיד לבוא, שנים עשר חדש. 

משפט רשעים בגיהנם, שנים עשר חדש…"