מכירת יוסף

(נחמה ליבוביץ)

בפרשה מסופר על מכירת יוסף. נסתכל בפסוקים לראות למי הוא נמכר עד שהגיע לפוטיפר במצרים:

"וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד " (לז, כה)

"לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו"(לז,כז)

" ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה"(לז,כח)

"והמדנים (בלי י') מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים"(לז,לו)

" ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה "(לט,א)

אז בעצם לא ברור למי האחים מכרו את יוסף - למדינים או לישמעאלים?

וגם לא ברור מי מכר את יוסף לפוטיפר - פעם אחת כתוב שהמדינים מכרו לו ופעם שניה כתוב שפוטיפר קנה את יוסף מהישמעאלים?

רש"י אומר "נמכר פעמים הרבה.." זה עונה על השאלה הראשונה אבל לא מסביר איך פוטיפר קנה את יוסף פעמים - פעם אחת מהישמעאלים ופעם שניה מהמדנים?

החזקוני מסביר את הסיפור של מכירת יוסף ככה:

יוסף נמכר 4 פעמים!

האחים ראו שיירה של ישמעאלים באה. הם רצו למכור להם את יוסף.

אבל אז הגיעו מדינים והאחים מכרו להם את יוסף (מכירה מספר 1). המדינים הם אלו שמשכו את יוסף מהבור (האחים התבישו להוציא אותו מהבור)

המדינים מכרו את יוסף לישמעאלים (מכירה מספר 2).

הישמעאלים לקחו את יוסף למצרים ומכרו אותו למדנים (מכירה מספר 3).

המדנים מכרו את יוסף לפוטיפר (מכירה מספר 4).

עדיין קשה למה כתוב שפוטיפר קנה את יוסף מהישמעאלים - הרי הוא קנה אותו מהמדנים?

לכן אומר החזקוני, שפוטיפר לא האמין שהמדנים (מארץ מדי) שהם שחורים, מוכרים איש לבן ("גרמני"). בדרך כלל זה ההפך? לכן הוא ביקש עדים שיוסף באמת שיך להם. המדנים הביאו את הישמעאלים בתור עדים. ולכן כאילו הישמעאלים גם מכרו אותו לפוטיפר, כי בלעדיהם לא היתה מכירה.

שבת שלום

יאיר:)

החלומות!!!

בתחילת הפרשה אנחנו קוראים על יוסף שחולם חלומות. ובסוף הפרשה מסופר על החלומות של שר האופים ושר המשקים ,ועל פתרון החלומות ע"י יוסף, ובאמת הפתרון מתגשם…

הרב אלחנן סמט בספרו "עיונים בפרשות השבוע" מביא שני פירושים איך הצליח יוסף לפתור להם את החלומות:

האברבנאל אומר שיוסף פתר את החלומות בעזרת רוח הקודש ולא רק בחוכמתו.

אבל הרד"ק אומר: "ויוסף מה שהבין בחלום כל אחד פתר לפי שכלו" כלומר יוסף הגיע לפתרון בעזרת החוכמה שלו.

הפרשן בֵּנוֹ יעקב סובר כמו הרד"ק, ומסביר איך יוסף הגיע לפתרון בעזרת שכלו. הוא אומר שיוסף ראה שגם שר האופים וגם שר המשקים חולמים על המספר שלוש ויוסף ידע שעוד שלושה ימים יש חגיגת יומולדת ענקית לפרעה,

יוסף גם רואה ששר המשקים טורח בעצמו (סוחט את הענבים) ומגיש את היין לפרעה - לעומתו שר האופים לא טורח אלא כנראה הביאו לו את המאכלים והוא גם לא זוכה להגיש לפרעה את האוכל, אלא העוף אוכל את מה שיש בסלים - לכן הבין יוסף ששר המשקים ישוחרר ויזכה להגיש לפרעה עוד יין, ושר האופים לא יזכה….

שבת שלום

יאיר:)

 אחר הדברים האלה - סחריר?

יודעים מה זה "סחריר / ספין תקשורתי" ?

לפי ויקיפדיה ההגדרה היא "תוכנית יזומה וקצרת טווח שמטרתה למקד את תשומת הלב של הסיקור התקשורתי באובייקט אחר, … ספין אינו שקר, אלא שימוש מניפולטיבי בעובדות הקיימות או פרשנות "יצירתית" להן, כשמטרתו מיועדת בדרך כלל לשרת כהסחת דעת של אמצעי התקשורת."

כלומר אם יש משהו שאנחנו לא רוצים שאנשים ידברו עליו, אנחנו יוצרים הודעה בתקשורת על נושא אחר, כדי שהתקשורת תדבר על הנושא הזה ולא תדבר על הנושא שאנחנו לא רוצים שידברו עליו.

אבל איך זה קשור לפרשת השבוע? 

בפרשת וישב מסופר על יוסף שהושלך לבית האסורים אחרי שאשת פוטיפר העלילה עליו שרצה לחטוא איתה. מיד אחר כך כתוב "וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם, לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם" (פרק מ' פסוק א')

ומסביר רש"י למה נאמר "אחר הדברים האלה"?  "לפי שהרגילה אותה ארורה (אשת פוטיפר) את הצדיק (יוסף) בפי כולם לדבר בו (לדבר עליו דברים רעים)  הביא להם הקב"ה סורחנם של אלו שיפנו אליהם ולא אליו " כלומר ה' עשה ספין תקשורתי - כדי שלא ידברו על יוסף הצדיק, אלא שכולם ידברו על השרים שחטאו לפרעה.

הרבי מליובאוויטש (בספר ביאורים לפירוש רש"י על התורה)

מסביר שרש"י מחדש פירוש שלא לפי הפשט, כי המילים "ויהי אחר הדברים האלה" נראים מיותרים, שהרי כל מי שקורא את המשך הפרשה יודע שהמקרה של השרים שהגיעו לבית הסוהר הוא לא מקרי, וקשור לגאולה של יוסף. 

ולכן פירוש רש"י הוא ש"אחר הדברים" = "אחר הדיבורים". ומכאן מגיע הפירוש של רש"י.

שבת שלום

יאיר:)

כי ה' איתו

בפרשה שלנו מסופר על יוסף שנמכר לעבד, מתגלגל אצל כמה אנשים, ובסוף מגיע לפוטיפר. הפסוק מאריך ומספר על יוסף שהיה מוכשר בכל מה שעשה בבית פוטיפר:

"וַיַּ֣רְא אֲ-דֹנָ֔יו כִּ֥י ה' אִתּ֑וֹ וְכֹל֙ אֲשֶׁר־ה֣וּא עֹשֶׂ֔ה ה' מַצְלִ֥יחַ בְּיָדֽוֹ׃ וַיִּמְצָ֨א יוֹסֵ֥ף חֵ֛ן בְּעֵינָ֖יו וַיְשָׁ֣רֶת אֹת֑וֹ וַיַּפְקִדֵ֙הוּ֙ עַל־בֵּית֔וֹ וְכׇל־יֶשׁ־ל֖וֹ נָתַ֥ן בְּיָדֽוֹ" (פרק לט׳ פסוק ג׳). מה הכוונה ״כי ה' איתו״? בדרך כלל כשאומרים ״ה׳ איתו״, הכוונה שיש לו סיעתא דישמיא, ולכן ״הוא מצליח״.

רש"י על הפסוק שלנו אומר: "שם שמים שגור בפיו" כלומר לפי רש"י יוסף כל הזמן היה מזכיר את שם השם, ופוטיפר הבין שזה הסיבה שה׳ מצליח בידו. כלומר לפי רש״י ״כי ה׳ איתו״ זה הסיבה להמשך הפסוק ״כֹל֙ אֲשֶׁר־ה֣וּא עֹשֶׂ֔ה ה' מַצְלִ֥יחַ בְּיָדֽוֹ״.

הרמב"ן לא מסכים עם ההסבר של רש״י, ומסביר שפוטיפר חשב שיוסף מכשף, כי פוטיפר ראה ״כי יצליחו מעשיו בכל עת יותר מכל אדם״. פוטיפר ראה את יוסף ״מלחש״ ובמקרים שפוטיפר אמר ליוסף ״מזוג רותחין״ יוסף מזג לו רותחין, ו״מזוג פושרין״ יוסף מזג לו פושרין. ותמיד יוסף ״מלחש״ ומצליח. הוא לא הבין איזה סוג של מכשף הוא יוסף. עד שיום אחד התגלה ה' לפוטיפר וכך פוטיפר ידע  שיוסף לא מכשף, אלא ה' עוזר לו - ולכן כתוב "וירא אדוניו כי ה' אתו".

פירוש נוסף מביא המלבי"ם שמסביר, שיש שני סוגים של אנשים שנחשבים למוצלחים באופן חריג: יש ״הצלחה טבעית״ ויש ״הצלחה השגחתית״.

הצלחה טבעית היא הצלחה של אדם ״פוקסיונר״. הכל מסתדר לו, הוא מצליח בלי להתאמץ הרבה, בצורה טבעית. אבל ההצלחה הזאת לא מובטחת במאה אחוז, לפעמים הוא ״מפספס״…

הצלחה השגחתית היא הפוכה, אפילו שאדם הוא ״בלתי מצליח מצד המזל״ ובוחר בדברים רעים ובלתי מצליחים, בכל זאת ״תהפך אותם ההשגחה לטוב נגד הטבע״. כלומר אדם עם הצלחה השגחתית, הכל יצליח לו.

פוטיפר ראה ש״ה׳ איתו וְכֹל֙ אֲשֶׁר־ה֣וּא עֹשֶׂ֔ה ה' מַצְלִ֥יחַ בְּיָדֽוֹ״. כלומר שיוסף הוא לא רק מוצלח ״טבעי״, יש לו גם הצלחה ״השגחתית״ ש״ה׳ איתו״ !

שנזכה כולנו להיות מוצלחים טבעית והשגחתית כמו יוסף.

שבת שלום

יאיר:)

"כִּֽי־בֶן־זְקֻנִ֥ים ה֖וּא"

בפרשה כתוב שיוסף הוא ה"בן זקונים" של יעקב.

"וְיִשְׂרָאֵ֗ל אָהַ֤ב אֶת־יוֹסֵף֙ מִכׇּל־בָּנָ֔יו כִּֽי־בֶן־זְקֻנִ֥ים ה֖וּא ל֑וֹ וְעָ֥שָׂה ל֖וֹ כְּתֹ֥נֶת פַּסִּֽים׃"

אבל משהו פה לא מסתדר, בנימין כבר נולד, ויוסף כבר לא הבן הכי קטן?

לכן רש"י מסביר ״בן זקונים״ -  שנולד לו לעת זקנתו. 

אונקלוס מתרגם ״בר חכים הוא ליה״ כל מה שיעקב אבינו למד בבית המדרש של שם ועבר הוא מסר ליוסף.

הרמב"ן והמלבי"ם אומרים שכל אדם שמתחיל להיות זקן צריך ילד שיהיה לידו וישרת אותו. ויעקב בחר ביוסף. וגם כשהאחים יוצאים לרעות את הצאן, יוסף הוא זה שנשאר לשמור על יעקב ולשרת אותו, ולכן יעקב קורא ליוסף בן זקונים כי הוא משרת אותו בזקנותו.

שבת שלום

יאיר:)

הידעת?

המלבי״ם אומר שלכל בני יעקב היו בגדים של רועי צאן, חוץ מיוסף שהיתה לו "כותנת פסים". הכותונת היא בגד מיוחד שיעקב עשה ליוסף כשהוא משרת אותו בבית.

חידה:

ראינו ש"פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים". למה פרעה צריך גם שר אופים וגם שר טבחים? (רמז: רש"י).

תשובה:

פרעה היה צריך גם שר אופים וגם שר טבחים כי שר האופים (שלבסוף נכנס לכלא) היה אחראי על המאפים, ושר הטבחים (פוטיפר) היה אחראי על שחיטת הבשר ועל האוכל המשובח וכו. (על פי רש"י) 

חידה:

כמה שילמו הישמעאלים על יוסף? (רמז: מחלוקת פרשנים!)

תשובה:

לפי הפשט, יוסף נמכר לישמעאלים בעשרים כסף (בין אם ע"י האחים ובין אם ע"י המדיינים - למעלה).

לפי הפרשנים, יוסף נמכר ע"י שווה כסף של עשרים כסף,

כמו שכתוב בהפטרה של פרשת וישב

"כה אמר ה' על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים"(עמוס פרק ב פסוק ו)

כלומר האחים קנו מהישמעאלים נעליים (שני כסף לכל אח שהיה שותף במכירה) אך במקום לשלם להם בכסף, הביאו להם את יוסף