״זאת חוקת התורה״

הפרשה מתחילה במילים ״זאת חוקת התורה״

נקשה:

מה מיוחד בפרה אדומה שזכתה להיקרא בתואר ״חוקת התורה״ ?

ולמה לא כתבו ״חוקת הפרה״ או ״חוקת הטומאה״ או ״חוקת הטהרה״?

הרבי מליובאוויטש שהשבוע חל יום הזיכרון שלו (ג׳ תמוז) בספר ״ביאורים לפירוש רש"י על התורה״ מסביר שיש מצוות שכליות, שאדם מבין למה ה׳ ציווה אותנו. כמו כיבוד הורים, גזל, לא תרצח.

ויש ״חוקים״ שאלו מצוות שטעמם לא ידוע - אלא מצוות המלך. כמו איסור שעטנז. על המצוות האלה יכולים אומות העולם ויצר הרע להתווכח. הם יכולים להגיד שמצוות אלו אינם ציווי של ה׳ - שהרי הטעם שלהם לא ידוע וגם אם נמצא טעם אפשר להתווכח עליו. לדוגמא, יהיו שיטענו שאסור ללבוש בגד שעטנז בגלל שזה לא בריא - אבל אפשר להתווכח על הטעם הזה…

אבל על מצוות פרה אדומה אי אפשר להתווכח עם התורה. בגלל שהמצווה הזאת לא הגיונית - מכמה סיבות:

פרה אדומה נקראת בפסוק "חטאת" ("מֵי נִדָּה--חַטָּאת הִוא") - אבל היא לא קרבן, שהרי לא מקריבים ממנה על גבי המזבח לה׳.

ועוד, פרה אדומה בכלל לא קריבה במשכן, אלא הכי רחוק - מחוץ למחנה. 

הכהן שמזה את מי החטאת ומטהר את הטמא - נהיה בעצמו טמא! זה פרדוקס לא מובן.

ולכן דווקא פרה אדומה היא ״חוקת התורה״ ולכן נאמר עליה ״זאת״ - שהמצווה הזאת לא רק שאין לה טעם, אלא שהציווים שלה הם בעצמם לא הגיוניים. כמו שאמר שלמה המלך ״כָּל-זֹה, נִסִּיתִי בַחָכְמָה; אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי. (קהלת פרק ז׳ פסוק כג׳).

שבת שלום

יאיר:)

אין קטגור נעשה סנגור

אתם בטח שואלים על הכותרת :

1.למה קטגור לא יכול לחזור בו ולהפוך להיות סנגור?

2.למה הכותרת בצבע צהוב?

הפרשה מתחילה במצוות פרה אדומה, ה' אומר לקחת פרה(אדומה) ולתת אותה לאלעזר הכהן.

רגע למה לאלעזר ולא לאהרן?

אומר רש"י שני פירושים:

1. "מצוותה בסגן" כלומר המצווה של פרה אדומה היא של הסגן ולא של הכהן הגדול

2. ה' אמר להביא דווקא פרה אדומה כדי שתכפר על העגל(הבן שלה) ולכן אלעזר עושה את העבודה ולא אהרן כי אהרן עשה את העגל ו"אין קטגור נעשה סנגור".

את הכלל הזה למדנו בעוד כמה מקומות:

• במסכת ראש השנה למדנו שכל השופרות כשרים חוץ מקרן של פרה שפסולה לתקיעת שופר - משום שאין קטגור נעשה סנגור.

• ביום כיפור הכהן הגדול לובש בגדי לבן כשהוא נכנס לקודש הקודשים, ולא בגדי זהב - כדי לא להזכיר את חטא העגל, שקטגור לא יעשה סנגור.

לעומת המקרים האלה למדנו גם מקרה הפוך ש"קטגור נעשה סנגור": בנית המשכן באה לכפר לבני ישראל על חטא העגל. בנ"י תרמו הרבה זהב לבנית המשכן, למרות שזה עלול להזכיר את חטא העגל - לא אמרו "אין קטגור נעשה סנגור".

הגור אריה מסביר את ההבדל בין המשכן ושאר המקרים, ואומר שיש הבדל אם הקטגור בא לכפר על החטא עצמו או שהוא רק מעורב במצווה.

בבנית המשכן, הזהב של בני ישראל שימש לבנות משכן מפואר לשכינה כדי לכפר על חטא העגל. ולכן מתאים שיכפרו על ידי זה שיביאו זהב.

אבל כשכהן גדול לובש בגדי זהב ביום כיפור הוא בא לכפר על כל החטאים של בני ישראל. ולכן אם הוא ילבש בגדי זהב, זה יזכיר את חטא העגל ויהיה קטגור על ישראל.

  ולכן בפרה האדומה אלעזר,ולא אהרון, עשה את הפרה האדומה - כדי לא להזכיר את חטא העגל.

לסיכום ,התשובות לשתי השאלות ששאלנו בהתחלה:

1.למה קטגור לא יכול לחזור בו ולהפוך להיות סנגור? 

ראינו שהקטגור יכול להיות סנגור אם מדובר באותו ענין עצמו. אבל אם הוא בא לכפר על עניין אחר, כדאי שלא הוא יהיה הסנגור אלא משהו אחר כדי שזה לא יזכיר את הדברים הרעים.

2.למה הכותרת בצבע צהוב?

כי הזהב משמש לפעמים כקטגור על בני ישראל - כשכהן גדול לובש ביום כיפור בגדי זהב.

שבת שלום

יאיר:)

"על כן יאמר בספר מלחמות ה' את והב בסופה ואת הנחלים ארנון"

אתם בטח שואלים מה פירוש הפסוק הזה?

אז הפסוק הזה אומר שהיו הרבה ניסים לעם ישראל, כמו הנס שהיה בים סוף. והפסוק  מדבר על נחל ארנון. כמעט כל אחד מכיר את הסיפור של נחל ארנון אבל למי שלא מכיר אני אספר:היה מקום שהיו שם שני הרים ובאמצע מעבר צר. אנשי האמורי התחבאו במערות שהיו בהר בצד אחד. הם תכננו לחכות שעמ"י יעבור בין שני ההרים ואז להתנפל עליהם. אבל ה' עשה נס ושני ההרים התחברו ונהיו להר אחד (הבליטות של הר אחד נכנסו למערות בצד השני) והאמורים מתו. בנ"י עברו על ההר המחובר ולא ידעו מה קרה - עד ששאבו מים מהבאר (מה שנאמר בפסוק "ומשם בארה") וראו שיש שם דם.

התורה אומרת שזה כתוב ב"ספר מלחמות ה' ". מה זה הספר הזה? 

יש כמה הסברים:

אבן עזרא מסביר "ספר היה בפני עצמו ושמה כתוב מלחמות ה' בעבור יראיו,  ויתכן שהיה מימות אברהם כי ספרים רבים אבדו ואינם נמצאים אצלינו.."

תרגום יונתן מתרגם "על כן יאמר בספר אוריתא דתמן כתיבין קרביא דה' " שהפירוש בעברית הוא: "על כן יאמר בספר התורה ששם כתובות מלחמות ה'." כלומר מדובר בתורה עצמה.

הפירוש השלישי מובא ברש"י "כשמספרים נסים שנעשו לאבותינו יספרו את והב.." כלומר לפי רשי לא מדובר בספר ממש אלא "סיפורי מלחמות ה' " שמספרים מדור לדור את הניסים שעשה ה' לאבותינו.

שבת שלום

יאיר:)

חידה:

באיזה שנים התימנים לא קוראים את פרשת חוקת בפרשת השבוע?

תשובה:

בחוץ לארץ, בשנים שבהן יום טוב שני של שבועות חל בשבת - כמו בשנת תשפ״ג למי שנמצא בחו״ל - קוראים את פרשת חוקת יחד עם פרשת בלק.

לפי מנהג תימן המקורי, שמקורו מהגאונים, במקום לחבר את מטות ומסעי (ברוב השנים), מחלקים את פרשת חוקת לשניים ומחברים את חציה הראשון לפרשת קרח, ואת חציה השני, "פרשת ויסעו מקדש", לפרשת בלק.

כיום מעטים מבני יהדות תימן משמרים מנהג זה בארץ ישראל, ונפוץ יותר בקהילות התימנים בארץ ישראל לחבר חוקת ובלק, ויש נוהגים לחבר מטות ומסעי, כשאר הקהילות.

חידה:

פרה אדומה היא דבר נדיר.

כמה פרות אדומות נשרפו במהלך ההיסטוריה?

תשובה:

 והתשובה היא

כמובן מחלוקת: ר' מאיר אומר שבע פרות. וחכמים אומרים תשע פרות. 

כתוב במשנה: "הראשונה עשה משה והשנייה עשה עזרא, וחמש מעזרא ואילך דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: שבע מעזרא ואילך. 

ומי עשאן? שמעון הצדיק ויוחנן כהן גדול, עשו שתיים שתיים, אליהועיני בן הקוף וחנמאל המצרי וישמעאל בן פיאבי עשו אחת אחת."

ואומר הרמב"ם שאת העשירית יעשה המשיח. 

חידה:

בפרשה אנחנו קוראים על נחש הנחושת שעשה משה כדי לעצור את המגיפה. כמה שנים בני ישראל שמרו את הנחש הזה? מי הרס אותו? מתי? ולמה??? (רמז: מלכים ב' פרק יח׳ פס ד׳) 

תשובה:

משה עשה את נחש הנחושת בשנת 2487 לבריאת העולם(השנה ה 40 במדבר)

חזקיה המלך הרס את נחש הנחושת בגלל שבנ"י הפכו אותו לעבודה זרה.הייתם חושבים שיכעסו על חזקיהו המלך אך המשנה אומרת שזה אחד הדברים שחזקיהו המלך  עשה וחכמים הסכימו איתו.חזקיהו מלך בשנת 3199 לבריאת העולם(השנה הראשונה שלו כמלך)ולכן יוצא שבנ"י שמרו על נחש הנחושת לפחות 712 שנה