נעשה ונשמע

פרשת משפטים מדברת על מצוות משפטים וחוקים שה' אומר למשה ללמד את בנ"י. בפרק כד מסופר שמשה כרת ברית בין ישראל לה'.בנ"י אומרים "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע"

נעשה ונשמע- מצאתי 4 פירושים מה זה אומר נעשה ונשמע ?

ההסבר הפשוט אומר שבנ"י אמרו נעשה עוד לפני שהם ידעו מה ה' מצווה "נעשה ואז נשמע".

הרשב"ם מסביר: נעשה מה שצוונו עד עכשיו,ונשמע מה עוד צריך לעשות.

הספורנו אומר שבנ"י התכוונו "נעשה ונשמע בקול ה'" - בנ"י יעשו את המצוות בגלל שהשם ציווה ולא על מנת לקבל פרס (כמו שאנטיגונוס אומר במסכת אבות).

פירוש רביעי של בעל "העקדת יצחק" אומר שלשמוע בעברית זה גם "להבין" (לפעמים אנשים אומרים שמעתי אותך ואז הם מתכוונים גם הבנתי אותך). בנ"י אמרו נעשה ונשמע, כלומר נעשה "ונרגיל את עצמנו במעשה" ואז נבין את מה שה' רוצה מאיתנו.

שבת שלום

יאיר:)

״ואלה המשפטים״

מה האות הכי קשה בארץ עיר???

כולם יודעים שזו האות ו, (וירוס זה לא חיה…)

לאות ו' בעברית יש כמה משמעויות כמו:

האות ו היא אות עיצור,

היא גם אות ניקוד - חלק מאותיות אהו"י

והיא גם משמשת כ "ו החיבור" ו "ו ההיפוך" (היא הופכת פועל בעתיד לפועל עבר לדוגמא: יֵשֵׁב בעתיד הופךל וישב בעבר).

ואיך זה קשור לפרשת השבוע?

הפרשה שלנו מתחילה בפסוק "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם." (פרק כא פסוק א).

לפי האבן עזרא הו' הזאת היא ו' החיבור והדברים שכתובים בפרשה שלנו הם המשך הדברים שה' אמר בהר סיני. את כל הדברות אמר ה' (דבר תורה של שבוע שעבר) ואז בנ"י ביקשו שמשה ידבר כי פחדו למות, ולכן המשך הדברים בפרשה הקודמת נאמרו על ידי משה על פי ה': שלא לעבוד עבודה זרה, לבנות מזבח. ופרשת משפטים היא המשך הדברים שאמר משה על פי ה' - ולכן ה -ו' הזאת היא ו' החיבור.

רש"י אומר: שהיה אפשר להתחיל ב"אלה המשפטים" בלי ו'. אבל אז היינו אומרים שהמצוות הם רק אלה שכתובים בפרשה שלנו. ברגע שכתוב ואלה זה "מוסיף על הראשונים" - כמו שעשרת הדיברות נאמרו בהר סיני, גם כל המצוות בפרשה שלנו נאמרו בהר סיני.

הראשון לציון הרב שלמה עמאר שואל על זה "ולמה צריכים לקבל מהר סיני כללים ופרטים של כל הדינים?" הרי החוקים הם דברים שבין אדם לחברו, כמו שהגויים קובעים חוקים בעצמם איך לשפוט בין אדם לחברו, גם עם ישראל יכול לקבוע לעצמו חוקים?

הרב עמאר עונה: "שהתורה באה בזה ללמדנו, שאי אפשר לעשות משפט צדק, אלא כשדנים ושופטים עפ"י תורת אלקים חיים, ויודעים שהמשפט לאלקים הוא". כדי לקיים משפט אמת צריך להקשיב לחוקי ה' כולל כל הפרטים שמגיעים מה', אבל משפט הבנוי על תחושת הלב של אנשים איננו משפט צדק - כי אנשים יחפשו את הדרך לעקוף אותו - לעומת ציווי ה' שאנשים מחויבים אליו.

שבת שלום

יאיר:)

לא תבשל גדי בחלב אמו

בפרשת משפטים מופיע האיסור לא תבשל גדי בחלב אמו

״לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר. רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹקיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ.״ (שמות פרק כג פסוק יח)

האיסור הזה מופיע בשני מקומות נוספים: 

בפרשת כי-תשא מופיע פסוק דומה:

״לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין לַבֹּקֶר זֶבַח חַג הַפָּסַח. רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹקיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ.״ (שמות פרק לד פסוק כה)

ובפרשת ראה בספר דברים:

2.לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹקיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ.״ (דברים פרק יד פסוק כא)

נשאל שתי שאלות

1. למה איסור לא תבשל מופיע שלוש פעמים ולא כמו שאר מאכלות אסורות שמוזכרות פעמיים? 

רש״י עונה על השאלה הזו ומביא את הגמרא (חולין קיז עמוד א) שמסבירה שיש שלושה איסורים: איסור בישול, איסור אכילה ואיסור הנאה מתבשיל של בשר וחלב. אבל לפי זה לא מובן, מה מיוחד דווקא בבשר וחלב שיש בו שלושה איסורים, לעומת איסור חזיר שהוא לא איסור כזה חמור?! 

2. המקור השלישי שהבאנו בחומש דברים, הוא בסוף פרשת מאכלות אסורות. שמה ברור למה יבוא איסור בשר וחלב.

 אבל מה הקשר בין איסור ״לא תבשל״ לשני המקומות האחרים -שמדברים על בית המקדש ומצוות ביכורים (פרשיית המועדות)? למה זה נכתב דווקא שם?

רבינו בחיי מביא את דברי הרמב"ם (מורה נבוכים ג,מח) שאומר שאיסור בשר וחלב הוא בגלל שעובדי אלילים היו אוכלים בשר וחלב בבית אבותיהם בימי החגים - כלומר הטעם של איסור בשר וחלב שייך לאיסור עבודה זרה. 

הפירוש הזה מיישב את השאלה הראשונה ששאלנו, מה הקשר בין פרשיית המועדות וביכורים לבין איסור לא תבשל. ה' מצווה אותנו שאפילו במועדות כשבאים לבית המקדש,  לא לעשות כמו הגוים ולבשל בשר וחלב.

ולפי הפירוש הזה, ברור למה האיסור חמור כל כך יותר משאר איסורי מאכלות, כמו טריפה וחזיר. שהרי בהם אין איסור הנאה, ואפשר להאכיל את הכלב בטריפה - מפני שאיסור בשר וחלב הוא איסור עבודה זרה. ובאיסור עבודה זרה מחמירים יותר.

ספר החינוך (מצווה צב) מסביר גם כן שאיסור בשר וחלב הוא איסור מיוחד ולא כלול ב״מאכלות אסורות״. הוא מביא את הטעם של הרמב"ם, וטעם נוסף שאומר שאיסור לא תבשל הוא כמו איסור כלאיים ואיסור לעשות כישוף. נסביר:

גם כלאיים וגם מכשפה נאסרו כי בזה שאתה מכשף או יוצר פרי חדש על ידי כלאיים, אתה יוצר משהו חדש, שה' לא יצר בעולם - וכנראה אולי לא היה רוצה שיהיה קיים. 

למשל מכשף שהופך אדם לצפרדע אם ה' היה רוצה שהבן אדם הזה יהיה צפרדע - ה' היה בורא אותו בעצמו בתור צפרדע - וכנראה בגלל שה' ברא אותו בן אדם יש לו שליחות מסוימת.

אותו דבר ה׳ מצווה אותנו לא לבשל גדי בחלב אימו כי ככה ה׳ רוצה.

לסיכום ראינו שאיסור בשר וחלב הוא איסור מיוחד שלא שייך רק לאיסור מאכלות אסורות אלא חמור יותר מהם.

שבת שלום

יאיר:)

אוזן ששמעה על הר סיני

הפרשה מתחילה בדיני עבד עברי. אדם שגנב כסף, ותפסו אותו, ואין לו מספיק כסף להחזיר - בית דין מוכרים אותו לעבד.

אחרי שש שנים אותו גנב יכול לצאת לחופשי, אבל מה קורה אם העבד רוצה להישאר אצל אדונו?

התורה אומרת:

"וְאִם־אָמֹ֤ר יֹאמַר֙ הָעֶ֔בֶד אָהַ֙בְתִּי֙ אֶת־אֲדֹנִ֔י אֶת־אִשְׁתִּ֖י וְאֶת־בָּנָ֑י לֹ֥א אֵצֵ֖א חׇפְשִֽׁי׃ וְהִגִּישׁ֤וֹ אֲדֹנָיו֙ אֶל־הָ֣אֱלֹקים וְהִגִּישׁוֹ֙ אֶל־הַדֶּ֔לֶת א֖וֹ אֶל־הַמְּזוּזָ֑ה וְרָצַ֨ע אֲדֹנָ֤יו אֶת־אׇזְנוֹ֙ בַּמַּרְצֵ֔עַ וַעֲבָד֖וֹ לְעֹלָֽם׃" (שמות פרק כא׳ פסוק ו׳) 

כלומר עבד שרוצה להישאר אצל האדון שלו מביאים אותו לבית דין מעמידין אותו בפתח בית דין והאדון שלו רוצע לו את אוזן ימין.

למה רוצעים לעבד את האוזן?

רש"י מביא את דברי המכילתא: "אמר ר' יוחנן בן זכאי: אזן זאת ששמעה על הר סיני לא תגנוב, והלך וגנב, תרצע. ואם מוכר עצמו, אזן ששמעה על הר סיני, כי לי בני ישראל עבדים והלך וקנה אדון לעצמו, תרצע."

רוצעים את האוזן של העבד משתי סיבות

1. הגנב שמע בהר סיני ״לא תגנוב״ - ובכל זאת - גנב.

2. הגנב שמע באוזן שלו שה' אומר "כי לי בני ישראל עבדים" והלך וקנה לו אדון.

רגע, לפי ר׳ יוחנן בן זכאי, כל גנב צריך לרצוע את האוזן שלו! שהרי הגנב שמע שאסור לגנוב בהר סיני ועבר על זה?

את השאלה הזאת שואל הרא״ם. ולכן הוא מסביר שהסיבה שרוצעים את אזנו של העבד זה בגלל שככה ה' ציווה, שנעשה סימן/אות גנאי בעבד שלא רוצה להשתחרר. ומה שר׳ יוחנן בן זכאי מלמד אותנו זה למה ה׳ ציווה לרצוע דווקא את האוזן - ולא באיבר אחר בגוף. 

כי האוזן היא זאת ששמעה בהר סיני ״לא תגנוב״ - ושמעה גם ״כי לי בני ישראל עבדים״.

ונדייק בדברי רש״י שאומר:

"ומה ראה אזן להרצע מכל שאר אברים שבגוף" כלומר המכילתא מסבירה למה האוזן היא זאת שנרצעת מכל האיברים בגוף.

הסבר אחר לדברי ר' יוחנן בן זכאי מביא הכלי יקר.

אנחנו שאלנו, למה לא כל גנב נרצע. ושואל הכלי יקר, למה רק עבד שנמכר בגנבתו נרצע, ולא כל אדם שעובר על ציווי ה' שבתורה? ומסביר הכלי יקר שבאמת כל מי שעובר עבירה, היה צריך גם לרצוע את אוזנו - כי לא שמע בקול ה'. אבל לכל עבירה יש עונש ולא מענישים בשני עונשים. וגם אדם שגנב אמור לשלם כפל. אבל אם אין לו כסף, העונש שלו הוא, שימכר לשש שנים לעבדות. ולא רציעה. אבל עבד שהחליט להישאר בבית אדונו - למרות שיכל להשתחרר - העבד מראה שהעבדות לא הייתה עונש בשבילו, ולכן בעצם לא נענש על הגניבה וצריך לקבל את העונש של הרציעה.

שבת שלום

יאיר:)

הידעת?

למרות האיסור לא תבשל גדי בחלב אמו יש דעה שאומרת שדג אפשר לאכול עם חלב (להלכה למעשה פנה לרב שלך)

חידה:

בפרשה שלנו מופיע שגנב צריך להחזיר הגניבה ולשלם קנס של כפל (או פי 4 או 5 אם גנב שור או שה וטבח ומכר) - אבל גזלן רק צריך להחזיר הגזילה ללא קנס.

איך זה הגיוני שגזלן שהוא הרבה יותר חצוף מגנב, רק צריך להחזיר את מה שגנב בלי קנס? (רמז:תוספתא מסכת בבא קמא פרק ז הלכות א-ב)

תשובה:

גנב מפחד מבני אדם אבל "לא שם" על הקב"ה. והגזלן לא מפחד מאף אחד וגם לא מהקב"ה. נשמע לא ברור?

המשל שמביא ר' מאיר בשם רבן גמליאל יכול להסביר את זה. (תוספתא מסכת בבא קמא פרק ז הלכה א)

"שאלו תלמידיו את רבן יוחנן בן זכאי: וכי מה רָאָתָּ תורה להחמיר בגנב יותר מבגזלן? אמר להן: גזלן הִשְׁוָה עבד לקוניו' וגנב חלק כבוד לעבד' יתר על כבוד קוניו. כביכול עשה גנב עין העליונה כולה - אינה רואה' ואת האוזן - שאינה שומעת, …. ר' מאיר אומר: מָשְׁלוּ משל משם רבן גמליאל: למה הדבר דומה? לשנים שעשו משתה בעיר אחת. אחד קרא את בני העיר, ואת המלך - לא קרא. ואחד, לא קרא לא את המלך ולא את בני העיר. אי זה מהן עונשו מרובה? זה שקרא את בני העיר, ואת המלך לא קרא, עונשו מרובה יתר מן השני."