בשתי הפרשות (נצבים - וילך) משה מדבר אל בנ"י בערבות מואב, כשהם עומדים להיכנס לארץ.
בפרשת ניצבים משה מבקש מבני ישראל להיות מלוכדים לחטיבה אחת באחווה וברעות: "אתם נצבים היום כולכם …" ואז יכרות ה' אתכם ברית.
בפרשה מדובר על חזרה בתשובה וזה מאוד מתאים לנו לחודש אלול. מי שיחזור בתשובה - ה' יקבל אותו:
"ושבת עד ה' אלוקיך...ושב ה' ורחמך". חז"ל אמרו: "במקום שבעלי תשובה עומדים - צדיקים גמורים אינם עומדים". אף פעם אסור לנו להתייאש , תמיד יש אפשרות לחזרה בתשובה.
משה מוסיף ואומר לבני שיראל: "כי המצווה הזאת...לא בשמיים היא". כל אחד יכול לקיים את המצוות ואין צורך לחפש רחוק - צריך רק לרצות לקיים אותן ואז יהיה לנו טוב: "ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב…"
שבת שלום
יאיר:)
בפרשת וילך מופיעות שתי המצוות האחרונות בתורה לפי ספר החינוך:
מצוות תרי"ב: מצוות הקהל
מצוות תרי"ג: מצווה על כל אחד לכתוב ספר תורה
מצוות הקהל (תרי"ב) קשורה לזמן שבו אנחנו נמצאים - ערב חג סוכות , מיד אחרי סוף שנת השמיטה.
כתוב בפרשה:
י וַיְצַו מֹשֶׁה, אוֹתָם לֵאמֹר: מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה--בְּחַג הַסֻּכּוֹת. יא בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר: תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל--בְּאָזְנֵיהֶם. יב הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת..(דברים פרק לא פסוק י׳ - יב׳).
המשנה במסכת סוטה (פרק ז׳ משנה ח׳) מתארת שבחג הסוכות ביום הראשון של חול המועד בונים בעזרה במה, שעליה המלך קורא את ספר דברים. וכל העם באים להקהל ואפילו הטף. (ראו דבר תורה למטה).
אז זה אומר שאנחנו צריכים עוד שבוע לעלות לירושלים למצוות הקהל? המצווה הזאת נוהגת גם בימינו?
הרב מלמד בספר פניני הלכה (סוכות פרק ח) מסביר שמצוות הקהל תלויה במצוות העליה לרגל שהרי נאמר "בבוא כל ישראל לראות את פני ה'…"(דברים לא יא) וכמו שאין היום מצווה להקריב קרבן ראיה כך אין מצוות הקהל נוהגת.
למרות זאת נוהגים היום לעשות טקס זכר ל"הקהל" בכותל המערבי (פעם אחרונה הייתה בשנת תשע"ו)
ויש מנהגים נוספים שעושים זכר ל"הקהל" כל שנה:
קריאת מגילת קהלת בשבת חול המועד סוכות.
קריאת ספר דברים בליל הושענא רבה.
שנזכה לעלות לירושלים לשמוע מצוות הקהל עוד השנה.אמן
שבת שלום
יאיר:)
בפרשת נצבים כתוב:
"ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע" (דברים פרק ל' פסוק טו')
ההסבר הפשוט הוא שה' נותן לאדם בחירה חופשית לבחור בין טוב לרע.
מי שבחר בטוב, יזכה לחיים כלומר הסיבה היא שאדם בוחר בטוב והתוצאה היא זכייה לחיים, אדם שהולך בדרך הרע נענש במוות. "הסיבה" היא שאדם עושה רע. "והתוצאה" היא המוות.
הכלי יקר שואל על הפירוש הזה, שהרי אם זאת הכוונה, הסדר בפסוק היה צריך להיות הפוך, קודם סיבה ואז תוצאה. כלומר: ראה נתתי לפניך היום את הטוב ואת החיים את הרע ואת המוות. ולכן מסביר הכלי יקר פירוש אחר, הפסוק מציע לבחור בחיים כדי לעשות טוב הסיבה החיים התוצאה לעשות טוב.
כמו שנאמר בתהילים "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב." האדם חפץ בחיים בשביל לעשות (לראות) טוב - ולא סתם בשביל לעשות ״חיים״.
חפץ חיים זו סיבה בשביל לעשות טוב שהיא המטרה.
בעל הטורים אומר שהפסוק "את החיים ואת הטוב". בגימטריה זה שווה ל"תוצאות".
שבע"ה נכתב בראש השנה לחיים טובים, כדי לעשות טוב - ולזכות בתוצאות.
שבת שלום
יאיר:)
מי היה המלך האחרון שקיים את מצוות הקהל בבית המקדש?
אגריפס המלך. המשנה במסכת סוטה (פרק ז׳ משנה ח׳) מספרת שאגריפס המלך - שהיה המלך האחרון בבית שני לפני החורבן, קרא בתורה בעזרת נשים.
בפרשת וילך מופיעה המצווה האחרונה בתורה(תרי"ג)מהי המצווה האחרונה בתורה??
והתשובה היא מחלוקת!!!
לפי רוב "מוני מצוות" (המפרשים) המצווה האחרונה בתורה היא המצווה "לכתוב" כל אחד מישראל ספר תורה לעצמו. לומד זאת ספר החינוך מהפסוק "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (פרשת וילך). לפי מפרשים האלו בפרשת "האזינו" ובפרשת "וזאת הברכה" אין בכלל מצוות😯
אבל לפי הרמב"ם בספר המצוות, המצווה האחרונה נמצאת בפרשת האזינו , "שלא לשתות יין נסך" ולומדים זאת ברמז מהפסוק "אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם" (דברים פרק לב׳ פסוק לח׳).