קרח וכל עדתו נופלים לתוך האדמה

דמיינו לעצמכם שאתם עומדים באמצע המדבר ליד מחנה ישראל. אתם מתקרבים לאזור של בני קהת, כן כן ליד המשכן - שם באיזור של שבט לוי ליד שבט ראובן, האדמה פערה את פיה!

 כן כן, באיזור הזה בדיוק האוהל של קרח נופל לתוך האדמה כמו שאמר אתמול משה לעמ"י "ואם בריאה יברא ה' ופצתה האדמה את פיה ובלעה אותם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה…" (במדבר טז לא)

רגע, מה חדש פה? מה "הבריאה" בזה שהאדמה רועדת, הרי יש רעידות אדמה בעולם בהרבה מדינות?

את השאלה הזאת שואל האבן עזרא. הוא משיב שבאמת זה לא דבר חדש כשהאדמה נבקעת. אבל מסביר שפירוש המילה "בריאה" הוא "לכרות", אומרים "לברא עצים" כשהכוונה לכרות את העץ.(בירוא יערות=כריתת עצי יער)

הרמב"ן לא מקבל את ההסבר של האבן עזרא ואומר שהנס שקרה הוא באמת בריאה חדשה. ומסביר שרעידות אדמה ובולענים קרו ויקרו תמיד (כמו שיש בים המלח) אבל הנס הוא שהאדמה נפתחה ומיד נסגרה. וזו בריאה חדשה!

יוצא שהאבן עזרא והרמב"ם מסבירים את המילה "בריאה" ואומרים דברים הפוכים בדיוק.  

לפי הרמב"ן, קרח ועדתו מתו במיתה מיוחדת - שלא הייתה, ולא תהיה כמוה. ופירוש המילה "בריאה" זה לעשות משהו חדש.

לפי האבן עזרא, המילה בריאה בפסוק היא להרוס משהו קיים.

שבת שלום

יאיר:)

״שמעו נא בני לוי״

במחלוקת קרח ועדתו מוזכרים מאתים חמישים וארבע אנשים. ארבע אנחנו מכירים :קרח,דתן,אבירם ואון בן פלת. (און בסוף לא היה במחלוקת קרח כי אשתו שכנעה אותו לא להצטרף - ראו למטה דבר תורה מפרשת חוקת תשפ״ב)

מי הם מאתים חמישים האנשים שאותם אנחנו לא מכירים?

דעת זקנים מבעלי התוספות אומר,

אותם מאתים חמישים היו משבט ראובן בראשות אליצור בן שדיאור, נשיא שבט ראובן וחבריו. לא הזכירו את שמם אבל זה נרמז בפסוק. כתוב בפרשה שלנו ״נשיאי העדה קראי מועד״ וכתוב בפרק א פסוק טז אלה ״קרואי העדה נשיאי מטות״.

אפשר להקשות על דעת זקנים מבעלי התוספות והרי כתוב בפסוק ז׳ "רַב-לָכֶם, בְּנֵי לֵוִי"  ובפסוק ח משה פונה לקרח ולשבט לוי ״שִׁמְעוּ-נָא, בְּנֵי לֵוִי"??

רש"י מתרץ את הקושיה הזו ואומר שמשה בכוונה אמר ״שמעו נא בני לוי״ ולא בני ישראל, כדי להפריד בין קורח לשאר השבטים ולמנוע מהמחלוקת להתפשט לשאר השבטים. 

אבל רבנו חננאל לומד מפסוקים אלו שכל מאתים וחמישים האנשים היו רק משבט לוי - ומשה פונה אליהם ולכן הוא אומר "שמעו נא בני לוי" (פסוק ח׳)

הרמב"ן מביא את דברי ר״ח ומקשה עליו שלוש קושיות:

1. לא נראה לרמב״ן שהיו כל כך הרבה "מורדים" משבט "משרתי ה''".

2. כתוב בתחילת הפרשה (פסוק ב׳)  "ואנשים מבני ישראל חמישים ומאתים" אם כולם היו משבט לוי, היו אומרים ו״אנשים משבט לוי״ ולא ״מבני ישראל״? 

ולכן מסביר הרמב״ן שמשה פנה לקרח ואמר ״שמעו נא בני לוי״ כי הוא רצה להבליט את ההבדל בין קרח לשאר האנשים. קרח היה היחיד משבט לוי והאחרים היו אנשים בכורים שקרח הבטיח להם שהוא יחזיר את הכהונה לבכורות. ולכן משה רוצה להבליט שלקרח יש סיבות אחרות למחלוקת שהרי הוא משבט לוי - ולכן הוא לא שייך למחלוקת של בכורות - כהנים. 

לסיכום ר׳ חננאל לומד מ״שמעו נא בני לוי״ שכל העדה היתה משבט לוי.

רש״י ורמב״ן אומרים שהעדה היו משבטים אחרים, אבל משה השתמש בכוונה בביטוי ״בני לוי״ כדי להבדיל בין קרח ושאר העדה.

שבת שלום

יאיר:)

מתי הייתה מחלוקת קורח?

פרשת קורח מופיע אחרי פרשת שלח אבל האם זה באמת סדר הדברים שקרו???

הפרשה מתחילה בזה שקורח מתלונן על משה. יחד עם קורח היו מאתיים וחמישים איש - רובם היו משבט ראובן, ועל זה אומר רש"י "אוי לרשע ואוי לשכנו (קורח גר ליד שבט ראובן ורוב האנשים במחלוקת של קורח היו משבט ראובן).

האבן עזרא אומר שהאנשים שהלכו עם קורח היו משבט ראובן כי ראובן היו השבט הבכור והרי ה' החליף את הבכורות בלווים ועל זה קורח התלונן - כמו שנראה בהמשך.

נשאל שתי שאלות 

 1.מתי הייתה מחלוקת קורח?

2. על מה הייתה מחלוקת קורח?

לפי רש"י המחלוקת הייתה אחרי מינוי אליצפן.

קורח אמר לעצמו, למה דווקא אליצפן (שהוא בן עוזיאל) הוא הנשיא של בני קהת? הרי אני (קורח בן יצהר) יותר בכיר ממנו (יצהר היה יותר גדול מעוזיאל)!! ולכן יצא נגד משה ואמר שמשה ממציא דברים כאילו ה' אמר לו.

ואז ה' אומר להביא מחתות למשכן וקורח ו250 האנשים(משבט ראובן) מקריבים והמנחה לא מתקבלת וכו' ומזה שה' לא מקבל את מנחתו רואים שמשה לא המציא את זה בעצמו, אלא ה' בחר דווקא באליצפן ולא בקורח.

לפי האבן עזרא: המחלוקת הייתה במדבר סיני מיד אחרי שה' אמר למשה שהלויים יחליפו את הבכורות בעבודת המקדש - ולפני חטא המרגלים. קורח טען שמשה המציא את זה. וגייס את 250 האנשים (משבט ראובן) שהיו כולם בכורות וכעסו גם הם על משה.

הרמב"ן לא מקבל את דברי האבן עזרא, בגלל שלפי האבן עזרא הדברים לא קרו כמו שהם כתובים (הרי בני ישראל כבר נסעו ממדבר סיני והגיעו למדבר פארן). ולכן הרמב"ן אומר: הסיפור של קורח נכתב כשהיו במדבר פארן אחרי חטא המרגלים. אז מה גרם לאנשים להתלונן על משה דווקא עכשיו? הרמב"ן מסביר שקורח רצה גם הוא כבוד ותפקיד חשוב, אבל לא יכל להתמודד עם משה עד עכשיו, שהרי משה היה מנהיג מקובל על כולם. אבל עכשיו אחרי חטא המרגלים, קורח הרגיש שמשה נחלש, כי משה לא הצליח לבטל את העונש - וכל הדור הזה ימות במדבר. ולכן עכשיו הגיע הזמן להתמודד מול משה.

לסיכום: לפי כל המפרשים מה שגרם לקורח לחלוק על משה היה הכבוד. אבל לפי האבן עזרא הסיפור של קורח קרה עוד במדבר סיני ולא לפי סדר הפרשות - לשיטתם "אין מוקדם ומאוחר בתורה".

ולשיטת הרמב"ן זה קרה לפי סדר הדברים לאחר חטא המרגלים - ויש מוקדם ומאוחר בתורה. 

חידה:

מה משותף לקרח , להמן הרשע ולהבדיל לאון בן פלת?

תשובה:

מה שמשותף לכולם זה שהם הקשיבו לאישה שלהם.

המדרש אומר: "אמר ר' לוי: שני עשירים גדולים היו בעולם, אחד בישראל ואחד באומות העולם: קרח בישראל והמן באומות העולם. ושניהם שמעו לנשיהם, ושניהם נפלו. "

קרח: אשתו יעצה לו ללכת ו"לריב" עם משה.

המן: אשתו יעצה לו לתלות את מרדכי.

ואון בן פלת: אשתו יעצה לו לא ללכת אחרי קרח (הגמרא אומרת עליה "חכמת נשים בנתה ביתה" סנהדרין קט׳ עמ ב׳).

מה שמשותף לכולם זה שהם הקשיבו לאישה שלהם.

חידה:

הגמרא בפסחים דף קיט עמוד א אומרת שקורח היה אחד העשירים הכי גדולים. איך קורח נהיה עשיר?

תשובה:

לפי התלמוד הבבלי (פסחים דף קיט עמ' א) כתוב " אמר ר' חמא בר' חנינא: שלש מטמוניות (אוצרות) הטמין יוסף במצרים, אחת מהן נתגלה לקרח, ואחת נתגלה לאנטונינוס בן אסוירוס קיסר רומי ואחת גנוזה לצדיקים לעתיד לבא".

לעומת זאת, בתלמוד הירושלמי (סנהדרין פרק י הלכה א') כתוב "רב אמר קרח עשיר גדול היה תיסברין [=אוצרו] של פרעה נגלה לו בין מגדול ובין הים".

זאת אומרת, שלפי גרסה אחת קורח התעשר מאוצרו של יוסף ולפי גרסה אחרת קורח התעשר מאוצרו של פרעה.