"שום תשים עליך מלך" - מצווה?

בפרשה שלנו מופיעה מצווה לשים מלך!!!

ממש כמו שאול המלך. לפני שמינו את שאול למלך העם התלונן לשמואל שהם רוצים מלך כמו כל שאר העמים.

כתוב בספר שמואל א (פרק ח פסוקים ה-ו) : "וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו הִנֵּה֙ אַתָּ֣ה זָקַ֔נְתָּ וּבָנֶ֕יךָ לֹ֥א הָלְכ֖וּ בִּדְרָכֶ֑יךָ עַתָּ֗ה שִֽׂימָה־לָּ֥נוּ מֶ֛לֶךְ לְשָׁפְטֵ֖נוּ כְּכָל־הַגּוֹיִֽם" ואז נאמר "וַיֵּ֤רַע הַדָּבָר֙ בְּעֵינֵ֣י שְׁמוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֣ר אָמְר֔וּ תְּנָה־לָּ֥נוּ מֶ֖לֶךְ לְשָׁפְטֵ֑נוּ וַיִּתְפַּלֵּ֥ל שְׁמוּאֵ֖ל אֶל־ ה' "

למה שמואל חושב שמלך זה דבר רע ("וירע")? הרי יש מצווה למנות מלך?

הכלי יקר מסביר שיש מצווה למנות מלך, אבל מה שהפריע לשמואל היה מה שהם אמרו "לְשָׁפְטֵ֖נוּ כְּכָל־הַגּוֹיִֽם" שהכוונה שלהם היא לא רק למנות מלך אלא שהמלך ישפוט אותם לפי חוקי הגוים ולא לפי חוקי התורה.

הכלי יקר מביא עוד פירוש של האלשיך: "שאין פרשה זו מצווה אלא הודעת דברים שהקב"ה מגיד שככה יבקשו בנ"י לעתיד והתיר להם ה' ", כלומר אפשר למנות מלך - אבל לא חייבים. ולכן "וירע שמואל"

ספר החינוך כן מונה את המצווה למנות מלך בתור מצוות עשה (מצווה תצז).

שבת שלום

יאיר:)

לא ירבה לו סוסים

"רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס…"(דברים פרק יז' פסוק טז')

נשאלת השאלה למה שהמלך לא ירבה לו סוסים?? וכמה סוסים מותר למלך להחזיק?

על השאלה האחרונה עונה רש"י ואומר: "כדי מרכבתו" - כלומר רק כמה שמספיק למרכבה שלו ולא יותר. ולמה אסור לו להחזיק יותר סוסים?

בגלל האיסור לחזור למצרים. מסביר רש"י שהסוסים הכי טובים באים ממצרים ולכן אם המלך ירכוש הרבה סוסים, הוא יצטרך ללכת למצרים - דבר שהתורה אסרה.

הרמב"ן מקשה על רש"י מגמרא ירושלמי מסכת סנהדרין (סוף פ"י) ״לישיבה אי אתה חוזר' אבל אתה חוזר לסחורה לפרקמטיא ולכבוש הארץ" אם המלך שולח שליחים לקנות סוסים ממצרים, זה ״סחורה״ - ולכן זה מותר ?! 

 ולכן מסביר הרמב״ן שאסור למלך להרבות בסוסים - לא משנה איפה הוא קונה אותם. והסיבה היא שאם יהיו למלך הרבה סוסים הוא יבטח בעצמו במקום בקב״ה.

ומה הקשר למצרים? מסביר הרמב״ן שהאיסור לשוב למצרים הוא איסור נוסף, והתורה כתבה פה את האיסור לרדת למצרים, בגלל שהמלך עלול לשלוח אנשים ששידאגו לו לאספקה של סוסים  - והם עלולים לעבור לגור במצרים.  - כמו שהיה בזמן שלמה המלך.

אז נראה שרשי והרמבן אומרים כמעט אותו דבר? כנראה שיש הבדל ביניהם. לפי רש״י האיסור למלך לקנות הרבה סוסים הוא דווקא ממצרים. אבל הרמב״ן אומר שהאיסור לא קשור מאיפה הסוסים באים - גם ממדינה אחרת, או אפילו אם יגדל אותם בעצמו!

שבת שלום

יאיר:)

״נחלת  חמישה ונחלת השאר״

יש הרבה חלוקות של ארץ ישראל:

• עבר הירדן המזרחי והמערבי.

• - ישראל ויהודה.

• הכיבוש של יהושע והכיבוש של עולי בבל

• כיבוש דויד ומה שהיה לפניו.

וגם: ״נחלת  חמישה ונחלת השאר״

לא מובן? נסביר.

בפרשה שלנו התורה אומרת ששבט לוי לא תהיה לו נחלה בארץ. ואז הפסוק אומר

"וְנַחֲלָ֥ה לֹא־יִֽהְיֶה־לּ֖וֹ בְּקֶ֣רֶב אֶחָ֑יו…"

רש"י מביא את המדרש ספרי שאומר:

"וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ" זו נחלת שאר "בְּקֶרֶב אֶחָיו" - זו נחלת חמשה. 

מסביר רש״י שיש נחלה שהיא ארץ חמישה העממים שהיו בעבר הירדן המערבי - וארץ של שאר העמים (סיחון, עוג, קני וקניזי וקדמוני) - ושבט לוי לא ינחל לא בעבר הידרן המערבי ולא בעבר הירדן המזרחי.

פירוש נוסף שמביא רש״י מבוסס על נוסח אחר של המדרש שמשוייך לרבי קלונימוס: נחלת חמישה - נחלת שבעה. 

ומסביר רש״י:

נחלת חמשה שבטים ונחלת שבעה שבטים שמשה ויהושע לא חלקו נחלה אלא לחמשה שבטים בלבד שכן משה הנחיל לראובן וגד וחצי שבט מנשה ויהושע הנחיל ליהודה ואפרים ולחצי שבט מנשה ושבעה האחרים נטלו לבד נחלה אחרי מות יהושע ובגלל זה הזכיר חמשה לבד ושבעה לבד.

הרמב״ן מביא פרוש נוסף שארץ ישראל מתחלקת לשניים. יש חלק שהוא ארץ חמישה עממים - שהיא ארץ זבת חלב ודבש - ארץ מעולה. וארץ של שני העממים שהיא פחות טובה.

כלומר יש ארץ חמישה עמים שהיא מעולה ובה שבט לוי לא ינחל - ויש את ארץ שבעת העמים - שגם בה שבט לוי לא ינחל.

פירוש נוסף מביא החזקוני בשם רבינו תם:

נחלת החמישה ונחלת השבעה זה חמישה שבטים שהם בני לאה והם אחים של לוי גם מאמא וגם מאבא לעומת שבעת השבטים שהם אחים שלו רק מאבא(שבעה כולל אפרים ומנשה בני יוסף).

הפסוק אומר שלוי לא ינחל עם האחים שלו מהאבא ואפילו לא בנחלה של  השבטים שהם אחים שלו מהאבא ומהאמא

לסיכום ראינו חלוקות שונות של הנחלה בארץ ישראל:

חמשת עממים שבעבר הירדן המערבי ושאר עמים שבמזרחי.

חמישה שבטים שקבלו הנחלה ממשה יהושוע - ושבעה שבטים שכבשו את הארץ אחר כך.

ארץ חמישה עמים שהיא ארץ זבת חלב ודבש. וארץ ישראל כולה שהיא ארץ שבעה עממים.

חמישה אחים של שבט לוי שהיו אחים גם מאב וגם מאם. ושבעת השבטים הנוספים שהם אחים של לוי רק מהאם.

שבת שלום

יאיר:)

חידה:

לבנ"י היו 44 מלכים. מכל מלכי יהודה ומלכי ישראל, מי היה המלך שמלך הכי הרבה זמן ומי היה המלך שמלך הכי פחות זמן??? 🤴👑

תשובה:

המלך שמלך הכי פחות זמן היה זמרי שמלך רק שבוע!!!

והמלך שמלך הכי הרבה זמן היה מנשה שמלך 55 שנים!!!

חידה:

בפרשה ראה מוזכרים שלושת הרגלים.אבל רק בשניים מהם מופיע הציווי "ושמחת".

1. על איזה חג לא נאמר ושמחת, ולמה?

2. האם יש מצווה לשמוח גם בחג הזה? 

רמז: דברים פרק טז׳ פסוקים  י׳ עד יב׳

תשובה:

בפסיקתא דרב כהנא מביא שתי סיבות: 

1.״שבפסח התבואה נידונית ואין אדם יודע אם עושה היא השנה אם אינה עושה, לפיכך אין כתוב שם שמחה.״ - בפסח עוד לא יודעים איך תהיה התבואה של השנה, ולכן האדם לא שמח עדיין כמו בשבועות ובסוכות.

2. דבר אחר: למה לא כתוב שם שמחה, בגלל שמתו בו המצרים. (ולכן גם לא אומרים הלל שלם כל החג).

חידה:

״מה הקשר בין אדם ל״עץ השדה״?

תשובה:

כתוב בפרשת שופטים: ״כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר״ (דברים כ׳ יט׳).

הפסוק אומר שאסור להשחית עצים, אפילו בשביל המלחמה (מלחמת רשות).

בנוגע לסיבה יש שני פרושים שמביא האבן עזרא:

1. בגלל שהעץ הוא לא כמו בן אדם שיכול לברוח. 

2. האבן עזרא לא מקבל את הפרוש הראשון, כי לפי הפירוש הזה צריך לקרוא את הפסוק כמו שאלה ״כי האדם עץ השדה?״ וזה לא מקובל על האבן עזרא כסיבה לא לכרות עצים.. ולכן הוא מסביר שאסור לכרות את העצים כי ״חיי בן אדם הוא עץ השדה״ - האדם אוכל מהעץ וזה נותן לאדם חיים.

לסיכום ראינו שני הסברים לקשר בין בני אדם לעצים. ולפי שני ההסברים האדם צריך לשמור על העץ ולנסות להמנע מלכרות עצי מאכל (וסרק).