בגדי מלכות וכהונה

השנה (תשפ״א) פרשת תצווה יוצאת בפורים.

יש קשר בין שני הדברים - קריאת מגילה ופרשת תצווה.

הפרשה עוסקת בבגדי כהונה ובמגילה יש קצת קשר לזה.

הגמרא אומרת שאחשורוש לבש את בגדי הכהן הגדול במשתה שהוא עשה.

שאלה מכשילה: הבגדים עושים את האדם או שהאדם עושה את הבגדים?

תשובה: האדם עושה את הבגדים (סליחה, תופר ומכין את הבגדים).

אבל המשנה במסכת מגילה (פרק א׳ משנה ט׳) מדברת על "כהן משוח בשמן המשחה" ו"כהן מרובה בגדים" מסביר הרמב"ם שמרובה בגדים - "הוא כהן בבית שני שלא היה להם שמן המשחה אבל היה כהן גדול בלבישתו בגדי כהונה גדולה" רואים שהבגדים עושים את האדם! הכהן היה הופך בעזרת הבגדים לכהן גדול. רואים מהמשנה שיש מקרים שהבגדים עושים את האדם.

גם במגילת אסתר רואים כשהמן הרשע הלביש את מרדכי היהודי בבגדי מלכות אז הבגדים הם שהופכים את מרדכי ל"מלך" כי לבש את בגדי המלך.

גם בסוף המגילה כתוב "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות…"

אז בעצם אין לשאלה תשובה. לפעמים האדם עושה את הבגדים כמו במקרה שאיש חשוב (המלך אחשורוש) לובש בגד ואז הוא הופך ל"בגד מלכות אשר לבש המלך", אבל מצד שני אם אני אלבש את הבגדים של הכהן הגדול כולם יחשבו שאני הכהן הגדול כי הבגדים עושים את האדם…

שבת שלום

יאיר:)

משה

כולנו יודעים שבפרשת תצווה השם של משה לא מופיע😦😦😦

אבל לא רק בפרשת תצווה אלא גם בפרשות עקב, ראה, שופטים וכי תצא שבספר דברים , השם של משה לא מופיע.

הרב אלחנן סמט בספרו "עיונים בפרשות השבוע" מסביר שפרשת תצווה היא המשך ישיר של פרשת תרומה - ושתי הפרשות ביחד, הם ציווי אחד ארוך שאמר ה'. ולכן לא מוזכר שמו של משה.

אותה סיבה קיימת גם בפרשות עקב, ראה, שופטים וכי תצא - שהם חלק מהנאום של משה בספר דברים.

אבל הרא"ש ובעל הטורים רואים משהו מיוחד בזה שהשם של משה לא מוזכר בפרשה, והרא"ש (פירוש הראש על התורה, כז' כ') מדייק ושואל "משנולד משה עד משנה תורה שהוא נזכר מלבד זה הסדר" (לא כולל הפרשות בספר דברים) ובעל הטורים אומר "לא הזכיר משה בזה הסדר מה שאין כן בכל החומש" (שמות כז כ).

בעל הטורים מביא שני טעמים למה שמו של משה לא מוזכר בפרשה:

הטעם הראשון אומר שבגלל שמשה אמר לקב"ה "ואם אין, מחני נא מספרך אשר כתבת" (לב לב) ויש כלל שמופיע בגמרא: "קללת חכם אפילו בתנאי היא באה" (ברכות נו עמוד א ובמסכת מכות יא עמוד א) לכן לא מופיע השם של משה בפרשת תצווה, אפילו שה' סלח לבנ"י והתנאי לא התקיים.

לפי הטעם הזה לא מובן למה דווקא בפרשת תצווה לא מופיע השם של משה ולא בפרשה אחרת.

הטעם השני שמביא בעל הטורים אומר שפרשת תצווה מדברת על עניינים של הכהנים והכהונה הגדולה. ובעצם הכהונה הייתה צריכה להיות של משה, אבל הקב״ה העביר אותה לאהרון. "אלא על ידי שסרב לילך בשליחות המקום, נטלה מימנו ונתנה לאהרון". ולכן לא הוזכר שמו של משה בפרשה, כדי שלא לעשות לו עוגמת נפש.

לפי הטעם הזה מובן למה דווקא בפרשת תצווה לא מופיע השם של משה.

הספר "פרפראות לתורה" מביא את דברי הגאון מווילנא שאומר שהעובדה שמשה לא מוזכר בפרשה רומז לנו על פטירתו של משה שהיתה בז' אדר - שבדרך כלל חל באותו השבוע שבו קוראים את פרשת תצווה.

שבת שלום

יאיר:)

האורים והתומים

בין כל כלי המשכן אנחנו קוראים שה' אומר למשה "וְנָתַתָּ אֶל-חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, אֶת-הָאוּרִים וְאֶת-הַתֻּמִּים, וְהָיוּ עַל-לֵב אַהֲרֹן, בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה' וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת-מִשְׁפַּט בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל עַל-לִבּוֹ, לִפְנֵי ה' תָּמִיד". (שמות פרק כח' פסוק ל').

נשאל שאלה מה זה אורים ותומים? לא ראינו כלי כזה שה' ציווה לעשות

יש כמה דעות:

רש"י אומר: אורים ותומים זה השם המפורש שהיה כתוב על קלף. את הקלף הזה משה הכניס לתוך כפלי החושן. כששאלו את ה' באורים ותומים, היה החושן מאיר ומראה את התשובה לשאלה ששאלו "ומתמם את דבריו". (מה שנאמר באורים ותומים הוא סופי ואין הגזירה חוזרת לפני ה'). גם הרמב"ן סובר כמו רש"י.

האבן עזרא אומר: שלא נאמר ממה עשוים האורים ותומים כי מדובר בענין סודי ומדובר בכלי מכסף וזהב שהיה בתוך החושן ולפעמים היו מוציאים אותו ושואלים בה׳ כשהכהן לובש אפוד בד מיוחד.

דעה שלישית מופיעה בכסף משנה על הרמב"ם (הלכות בית הבחירה פרק ד הלכה א). הוא אומר שלפי הרמב"ם אבני החושן עצמם היו האורים והתומים.

אז איך ״עבדו״ האורים ותומים?

בחושן היו את כל עשרים ושתיים אותיות האלף בית. וכשהשואל (מלך, אב בית דין, ומי שהציבור צריך לו - יומא סוף פרק ז' ) היה שואל שאלה האותיות של התשובה היו בולטות. למשל, היו שואלים האם לצאת למלחמה והאות כ בשם של יששכר הייתה נדלקת והאות נ בשם של דן הייתה נדלקת וכך ידע הכהן לצרף את האותיות ולקבל את התשובה, כ+ן=כן.

הרמב"ן אומר שהאורים ותומים הם במדרגת רוח הקודש שהיא מעל בת קול ומתחת לנבואה. הכוונה שהכהן היה צריך רוח הקודש כדי לדעת לסדר את צרוף האותיות בסדר הנכון ובחלוקה למילים. 

נסיים בסיפור, על משפחת אלקנה, אבא של שמואל הנביא. בראש השנה כשהם הלכו למשכן שילה להקריב קרבנות כפי שעשו כל שנה, מסופר שחנה התפללה לילד. חנה התפללה בשקט, אבל שפתיה נעות. ומסביר הגר"א שעלי הכהן שאל באורים והתומים על חנה. והאורים והתומים האירו את האותיות "ה-ר-כ-ש" שמרכיבים את המילה "שכרה" ולכן עלי חשב שהיא שיכורה. אמרה לו חנה לא שיכורה אני אלא כשרה  שאלו אותם אותיות - רק בסדר הנכון.

שבת שלום

יאיר:)

מגבעות ומצנפות

הפסוק בפרשה שלנו אומר שהכהנים ההדיוטים לובשים מגבעות והכהן הגדול לובש מצנפת.לעומת הפסוק הזה במשנה במסכת יומא מוזכרת רק מצנפת:

"כהן גדול משמש בשמונה כלים,

וההדיוט בארבעה:

בכותנת ומכנסים ומצנפת ואבנט.

מוסיף עליו כהן גדול, חושן ואפוד ומעיל וציץ…." (יומא פרק ז משנה ה)

אז יש הבדל בין מגבעת למצנפת, או שזה אותו דבר?

אז התשובה היא מחלוקת.

לפי רש"י בפרשה שלנו, מצנפת ומגבעת זה אותו דבר - שניהם הם סוג של ״כובע״.

ולפי האבן עזרא ,הרמב"ם והרמב"ן אין הבדל באורך ובסוג הבד. אלא שניהם זה בד ארוג באורך שש עשרה אמה, וההבדל הוא שהכהן הגדול היה מסובב את זה סביב הראש נמוך כלומר המצנפת שלו הייתה רחבה ונמוכה ולכהן ההדיוט זה היה כמו חרוט צר בצד וארוך למעלה. ולכן במשנה שניהם נקראים מצנפת - שפורשו בד שמלפפים (״צונפים״).

שבת שלום

יאיר:)

הידעת?

הגמרא בירושלמי במסכת יומא אומרת שהאורך של האבנט שלבשו הכהנים היה 32 אמות!!!

הידעת?

באבני החושן היו כל עשרים ושתיים אותיות האלף בית. אבל, אם תבדקו את כל האותיות של שנים עשר השבטים, לא תמצאו את האותיות ח' ט' צ' ק' ?! כדי שיהיו כל אותיות הא-ב על החושן הוסיפו גם את המילים: אברהם, יצחק, יעקב ו"שבטי ישורון".

חידה:

בפרשה אנחנו קוראים על האורים ותומים שהיו בחושן. מתי בטלו האורים ותומים, ואיך זה קשור למגילת אסתר? (רמז: אסתר רבה, ד,א ומסכת סוטה מח' ע"ב)

תשובה:

כתוב במדרש אסתר רבה שאחשוורוש פנה לחכמי ישראל ואמר להם "בשביל שגזרתי על ושתי שתכנס לפני ערומה ולא נכנסה, מה הוא דינה? אמרין ליה אדונינו המלך כשהיינו בארצנו היינו שואלים באורים ותומים ועכשיו מטולטלין". ביטול האורים ותומים "הציל" את היהודים שלא יצטרכו לדון את ושתי המלכה.

אז מתי האורים ותומים בטלו? 

כתוב בגמרא במסכת סוטה "משמתו נביאים הראשונים בטלו אורים ותומים", רב הונא מסביר שהכוונה לשמואל הנביא ודוד המלך.

אבל הגמרא לא מקבלת את זה, כי יש ברייתא שבה נכתב "משחרב בית המקדש הראשון בטלו ערי מגרש ופסקו אורים ותומים". לכן אומר רב נחמן בר יצחק שהכוונה לתקופה של הנביאים האחרונים חגי, זכריה ומלאכי שהיו לאחר חורבן בית המקדש הראשון.